לאחרונה פורסמו בכתב העת Annals of Neurology ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך האם פרמטרים קבועים של קצב לב לאחר פעילות גופנית, הקשורים לתפקוד האוטונומי של הלב, קשורים להיארעות מחלת פרקינסון, ללא קשר למאפיינים קליניים ואוטונומיים מקדימים כאחד.
עוד בעניין דומה
בקבוצת המחקר הוכללו משתתפי UK Biobank שביצעו מבחן מאמץ סטנדרטי על אופניים (2009–2013) והיו במעקב בין השנים 2022-2024. עלייה בקצב הלב ממנוחה לפעילות גופנית וירידה בקצב הלב משיא הפעילות הגופנית להתאוששות היו קשורים להיארעות מחלת פרקינסון. בוצעה התאמה רב-משתנית הן עבור מאפיינים קליניים והן עבור מאפיינים אוטונומיים מוקדמים שאינם לבביים.
תוצאות המחקר הדגימו שסך של 69,288 משתתפים זכאים (גברים 48%, גיל ממוצע 56.8 שנים [סטיית תקן 8.2 שנים]) היו במעקב במשך 12.5 שנים: בקרב 319 (0.5%) שפיתחו מחלת פרקינסון, סמנים מקדימים מזוהים (עצירות, תפקוד לקוי של שלפוחית השתן) היו שכיחים יותר בתחילת המחקר. זמן ההשהיה החציוני עד לאבחון היה 9.3 שנים (טווח בין-רבעוני 4.4).
גם עלייה בקצב הלב (37.5 [סטיית תקן 11.5] לעומת 40.8 [סטיית תקן 12.4] פעימות לדקה, p < 0.001) וגם שיעור ההתאוששות (23.4 [סטיית תקן 8.8] לעומת 27.8 [סטיית תקן 10.3] פעימות לדקה, p < 0.001) היו נמוכים משמעותית במקרים הראשוניים בהשוואה לקבוצת הביקורת. התאוששות קצב הלב נקשרה באופן עצמאי להופעת מחלת הפרקינסון, בעוד שעלייה בקצב הלב לא היתה קשורה. באופן ספציפי, ירידה מואטת בקצב הלב במהלך ההתאוששות נקשרה לסיכון גבוה ב-30% להופעת מחלת פרקינסון (HR 1.3; רווח בר-סמך 95% 1.1-1.4; p < 0.001 לכל 10 פעימות פחות התאוששות).
החוקרים הסיקו כי באופן קולקטיבי, ממצאי המחקר מצביעים על כך שמעורבות אוטונומית לבבית קודמת למחלת פרקינסון המתבטאת קלינית וכי התאוששות קצב הלב עשויה לשמש כסמן מוקדם כמותי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות