תסמונת לנדאו-קלפנר (Landau–Kleffner syndrome - LKS). היא אנצפלופתיה אפילפטית נדירה ולא מובנת היטב עם הפעלת גלי דופק בשינה הקשורה למוטציות ב-GRIN2A, המקודד לתת היחידה GluN2A של קולטן ה-NMDAR. רופאים מסתמכים על טיפולים אמפיריים, עם מידע מועט על יעילות הטיפול והתוצאים.
עוד בעניין דומה
לאחרונה פורסמו בכתב העת Annals of Neurology, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך את ההבנה והניהול הקליני של LKS. במחקר הוכללו 52 חולים עם LKS שגויסו דרך מרכז הפניות רבעוני אחד. רשימות מקרה סקרו מאפיינים קליניים, תוצאים ארוכי טווח וגורמים פרוגנוסטיים. משוואות הערכה כלליות שימשו לקביעת הקשר האורכי בין חריגות באלקטרואנצפלוגרם, טיפול עם סטרואידים וממצאים נוירופסיכולוגיים.
לאחר סינון גנטי, הוערכה ההשפעה של וריאנטים של missense שזוהו ב-GRIN2A על תפקוד NMDAR באמצעות מידול הומולוגיה, מבחני תנועה על פני התא ואלקטרופיזיולוגיה בסינפסות מלאכותיות. ריצוף אקסום/גנום שלם בוצע על חולים שליליים ל-GRIN2A כדי לזהות קשרים גנטיים חדשים.
תוצאות המחקר הדגימו ש-LKS הינה מחלה מורכבת עם הטרוגניות קלינית וגנטית משמעותית. מלבד ליקוי בדיבור ושפה, לחולים רבים היו מחלות רקע אחרות וכמעט למחציתם יש נכות ארוכת טווח. גיל מוקדם בהופעת המחלה נקשר לתוצאים גרועים יותר.
לא נמצא מתאם אמין בין ממצאי אלקטרואנצפלוגרם לבין ציוני התפתחות. טיפול עם סטרואידים שיפר את תוצאי השפה באופן בלתי תלוי בממצאי אלקטרואנצפלוגרם. מוטציות GRIN2A זוהו ב-15.5% מהקבוצה. וריאנטים פתוגניים אפשריים ב-GABBR2, SCN1A, TRPC1, ERRFI1, CTXN3, IRX6 ו-IQCA1 זוהו בשבעה אנשים שליליים ל-GRIN2A.
החוקרים הסיקו כי עבור LKS, התערבות מוקדמת חשובה לתוצאים ארוכי טווח. יתר על כן, הטיפול לא צריך להתבסס אך ורק על ממצאי אלקטרואנצפלוגרם. בדיקות גנטיות ותפקודיות מציעות תובנות לגבי פתופיזיולוגיה של המחלה ומקלות על פיתוח טיפולים ממוקדים עתידיים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות