ה-CDCי(Centers for Disease Control and Prevention) ממליץ לבצע בדיקת ריפוי בקרב מטופלים עם זיהום גונוריאה בלוע בין 7 ל-14 ימים לאחר הטיפול. במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Sexually Transmitted Diseases, חוקרים ביקשו לבדוק את התועלת וההיתכנות של ביצוע בדיקת ריפוי שגרתית לגונוריאה בלוע לצורך זיהוי כישלונות טיפול.
עוד בעניין דומה
בין מאי 2021 ליולי 2022, ארבע מרפאות אמריקאיות למחלות מין יישמו בדיקת ריפוי לזיהום גונוריאה בלוע. נאספו נתונים דמוגרפיים, קליניים והתנהגותיים עבור כל המקרים שטופלו, וכן עבור מקרים עם בדיקת ריפוי חיובית. כל מקרה חיובי סווג לפי הסיבה הסבירה לתוצאה החיובית. בנוסף, המרפאות השתתפו בראיונות איכותניים להערכת ההיתכנות הנתפסת של בדיקה שגרתית זו.
במהלך תקופת המחקר אובחנו 1,968 מקרים של גונוריאה בלוע. מתוך 1,829 מקרים שטופלו, 97.3% (n = 1,777) קיבלו טיפול עם צפריאקסון (ceftriaxone) ו-45.7% (n = 836) חזרו לבדיקת ריפוי, עם שונות בין האתרים (35.5% עד 70.8%).
לפי תוצאות המחקר, מבין אלה שביצעו בדיקת ריפוי, 4.7% נמצאו חיוביים בבדיקת NAATי(nucleic acid amplification test).
ב-48.7% מהמקרים הללו נעשה ניסיון לביצוע תרבית, ומתוכם שישה מקרים (15.4%) נמצאו חיוביים גם בתרבית. ברוב המקרים החיוביים (66.7%) התוצאה יוחסה להדבקה חוזרת או לתוצאה חיובית כוזבת.
שישה מקרים יוחסו לכישלון של הטיפול, מהם ארבעה טופלו בהתאם להמלצות ונמצאו חיוביים בתרבית: שניים היו רגישים לצפריאקסון, ובשניים לא בוצעה בדיקת רגישות. בשבעה מקרים לא היה מידע מספק לקביעת סיבה. המרפאות ציינו כי בדיקת הריפוי אפשרית לביצוע אך דורשת משאבים רבים.
החוקרים מסכמים כי בדיקת ריפוי שגרתית לגונוריאה בלוע הניבה שיעור חיוביות של 5%, אף שכישלון טיפולי היה נדיר (פחות מאחוז), ולא זוהו מקרים של גונוריאה עמידה לצפלוספורינים.
עם זאת, שיעור ההיענות הנמוך לבדיקה, מיעוט ביצוע תרביות והתועלת המוגבלת מהן מדגישים את הקושי בקביעת סיבת התוצאה החיובית ואת מגבלות הבדיקה באיתור עמידות לצפלוספורינים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות