מטרת החוקרים הייתה להעריך האם הדיוק, ערך החיזוי השלילי (negative predictive value - NPV) וערך החיזוי החיובי (positive predictive value - PPV) בניבוי עמילואידוזיס במוח באמצעות p-tau217 משתנים בין ההתייצגויות הקליניות השונות בחולים ללא דמנציה.
עוד בעניין דומה
החלבון p-tau217 מזורחן הראה ביצועים טובים בניבוי עמילואידוזיס מוחית. עם זאת, החשיבות של הפנוטיפ הקוגניטיבי בחולים ללא דמנציה בעת פענוח תוצאות p-tau217 טרם ברורה דיה.
המחקר הנוכחי בוצע במתכונת של שני תת מחקרי עוקבה תצפיתיים, פרוספקטיביים: העוקבה הראשונה כללה מטופלים אמבולטוריים המטופלים במרכזי מחקר זיכרון צרפתיים במטרה לשפר את הידע על מחלת האלצהיימר והפרעות קשורות (MEMENTO). לעוקבה זו גויסו משתתפים בין השנים 2011-2014, עם 5 שנות מעקב. העוקבה השנייה כללה את מחקר ה-Biomarker of Amyloid Peptide and Alzheimer’s Disease Riskי(BALTAZAR), אליה גויסו מטופלים בין השנים 2010-2015, עם 3 שנות מעקב. שני המחקרים בוצעו במתכונת רב-מרכזית במרפאות זיכרון צרפתיות. משתתפים ללא דמנציה הוכללו באנליזה אם הייתה להם מדידת p-tau217 בדם בתחילת המחקר ומצב עמילואיד ידוע באמצעות יחס עמילואיד βי(Aβ)–42/Aβ-40 בנוזל השדרה או בדיקת PET.
המטופלים התייצגו עם פגיעה קוגניטיבית סובייקטיבית (subjective cognitive impairment - SCI), פגיעה קוגניטיבית קלה (mild cognitive impairment - MCI) עם פנוטיפ נפוץ של מחלת האלצהיימר (cAD-MCI: תסמונת אמנסטית מסוג היפוקמפל, ניוון קורטיקלי אחורי, או אפזיה ראשונית מתקדמת לוגופנית), או MCI עם AD שכיח או פנוטיפים אחרים (uAD-MCI).
במחקר הוכללו סך של 776 משתתפים מקבוצת MEMENTO (2,323 משתתפים בסך הכל) ו-193 משתתפים מקבוצת BALTAZAR (1,040 משתתפים בסך הכל). בקבוצת MEMENTO (גיל חציוני [IQR], 71 [65-76] שנים; 444 נשים [57%]).
ההימצאות של עמילואידוזיס מוחית הייתה 16.5% (20 מתוך 121) ב-SCI,י45.9% (78 מתוך 170) ב-cAD-MCI, ו-24.5% (119 מתוך 485) ב-uAD-MCI. השטח מתחת לעקומה של חיזוי עמילואידוזיס במוח עם מודלים של p-tau217 היה 0.78 (רווח בר-סמך 95%, 0.66-0.89), 0.91 (רווח בר-סמך 95%, 0.86-0.95) ו-0.87 (רווח בר-סמך 95%, 0.84-0.91) בתת-קבוצות SCI,יcAD-MCI, ו-uAD-MCI, בהתאמה. בנוס הודגם, PPV של 60.0%, 90.0% ו-74.5% בתת-קבוצות SCI,י cAD-MCI ו-uAD-MCI, בהתאמה. ה-NPV נע בין 84.2% ל-90.2%. במודל ולידציה פנימי ערכי ה-PPV היו 52.6%, 84.0% ו-72.3% בתת-קבוצות SCI,יcAD-MCI ו-uAD-MCI, בהתאמה. ערכי ה-NPV היו גבוהים (91.7%-94.6%) בכל תת-הקבוצות. שיעורי הדמנציה גדלו באופן משמעותי עם ההסתברות לעמילואידוזיס במוח בתת-הקבוצה cAD-MCI. אנליזות חוזרות בקבוצת BALTAZAR סיפקו תוצאות דומות.
החוקרים הסיקו כי ממצאי המחקר מצביעים על כך ששכיחות עמילואיד השתנתה בין פנוטיפים קוגניטיביים והייתה קשורה לביצועים האבחוניים של מודלים של p-tau217 בדם לקביעת עמילואידוזיס מוחית. פנוטיפינג קוגניטיבי מקיף מעבר לאפיון הבסיסי של SCI,יMCI או דמנציה צריך ללוות את השימוש בסמנים ביולוגיים בדם בפרקטיקה הקלינית כדי למנוע אבחון שגוי עקב תוצאות חיוביות שגויות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות