בעוד שבדיקת EEG של הקרקפת חשובה לאבחון אפילפסיה, EEG שגרתי יחיד מוגבל בערכו האבחוני. רק אחוז קטן מבדיקות EEG שגרתיות מראות IED ושיעורי האבחון השגויים הכוללים של אפילפסיה הם 20% עד 30%.
עוד בעניין דומה
לאחרונה, פורסמו בכתב העת Annals of Neurology, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו לבחון מאפייני רשת בהקלטות אלקטרואנצפלוגרם (electroencephalogram (EEG כדי לשפר את המהירות והדיוק בהבחנה בין אפילפסיה לבין חיקויים, כגון התקפים פונקציונליים - גם בהיעדר הפרשות אפילפטיפורמיות אינטר-ריקטליות (interictal epileptiform discharges - IED).
המחקר בוצע במתכונת של מחקר רב-מרכזי. החוקרים ביצעו אנליזה של בדיקות EEG שגרתיות של הקרקפת מ-218 חולים עם חשד לאפילפסיה ו-EEG ראשוניים תקינים. אבחנות החולים אושרו מאוחר יותר על סמך אשפוז ביחידה לניטור אפילפסיה (epilepsy monitoring unit - EMU).
כ-46% אובחנו בסופו של דבר עם אפילפסיה ו-54% עם מצבים שאינם אפילפטיים. מודל רגרסיה לוגיסטית אומן תוך שימוש במאפייני EEG ספקטרליים ו-EEG הנגזרים מרשת כדי להבדיל בין אפילפסיה ללא-אפילפסיה. מתוך 218 החולים, 90% שימשו לאימון ו-10% הוקצו לבדיקה. בתוך מערך האימון, בוצע אימות. הכלי שהתקבל נקרא "EpiScalp".
תוצאות המחקר הדגימו שבדיקת EpiScalp השיגה שטח מתחת לעקומה (area under the curve - AUC) של 0.940, דיוק של 0.904, רגישות של 0.835 וסגוליות של 0.963 בסיווג חולים כסובלים מאפילפסיה או לא.
החוקרים הסיקו כי EpiScalp מספק סיוע אבחוני מדויק מרישום EEG ראשוני יחיד, אפילו במקרים מאתגרים יותר של אפילפסיה עם EEG ראשוניים תקינים. דבר זה עשוי לייצג שינוי פרדיגמה באבחון אפילפסיה על ידי גזירת מדד אובייקטיבי של הסבירות לאפילפסיה מ-EEG שלא היו אינפורמטיביים בעבר.
מקור:
תגובות אחרונות