חולי לופוס (SLE, systemic lupus erythematosus) הוחרגו ממחקרים קליניים של מעכבי SGLT2י(sodium-glucose cotransporter 2). לכן, לא ידוע אם התועלת הקרדיורנלית של מעכבי SGLT2 חלה גם על חולים עם לופוס וסוכרת מסוג 2.
עוד בעניין דומה
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Arthritis & Rheumatology, חוקרים ערכו מחקר קליני מדומה בקוהורט מבוסס ביטוח בארה"ב. הם העריכו את היעילות של מעכבי SGLT2 לעומת מעכבי DPP4 במניעה ראשונית של תוצאים קרדיווסקולריים, כלייתיים ותוצאים קליניים נוספים בקרב חולים עם לופוס וסוכרת מסוג 2. החולים בכל קבוצת טיפול הותאמו באמצעות ציוני נטייה בהתבסס על גורמים קליניים ודמוגרפיים. בנוסף, יחסי סיכונים עם רווחי סמך של 95% חושבו באמצעות מודלים של קוקס.
2,165 מטופלים שהחלו טיפול עם מעכבי SGLT2 הותאמו ל-2,165 מטופלים שהחלו טיפול עם מעכבי DPP4. תוצאות המחקר הדגימו כי במהלך מעקב ממוצע של 753.1 (±479.2) ימים, טיפול עם מעכבי SGLT2 היה קשור לסיכון נמוך יותר באופן מובהק לפגיעה כלייתית חריפה (AKI, acute kidney injury) (יחס סיכונים 0.49; רווח בר-סמך 95%:0.39-0.63), מחלת כליות כרונית (CKD, chronic kidney disease) (0.61; 0.50-0.76), מחלת כליות סופנית (ESRD, end-stage renal disease) (0.40; 0.20-0.80), אי ספיקת לב (0.72; 0.56-0.92), פניות למיון (0.90; 0.82-0.99) וספסיס קשה (0.61; 0.39-0.94).
לא נמצאו הבדלים מובהקים בתמותה הכוללת (יחס סיכונים 0.89; רווח בר-סמך 95%: 0.65-1.21), לופוס נפריטיס (lupus nephritis) (0.67; 0.38-1.15), אוטם שריר הלב (0.81; 0.54-1.23), שבץ מוחי (1.03; 0.74-1.44) ואשפוזים (0.76; 0.51-1.12).
זיהומים גניטליים הופיעו בתדירות גבוהה יותר בקבוצת הטיפול עם מעכבי SGLT2 (יחס סיכונים 1.31; רווח בר-סמך 95%: 1.07-1.61), אך הסיכון לזיהום בדרכי השתן (0.90; 0.79-1.03), חמצת קטוטית (1.07; 0.53-2.14) ושברים (0.95; 0.66-1.36) לא היה שונה באופן מובהק.
החוקרים מסכמים כי במסגרת מחקר מדומה זה, טיפול עם מעכבי SGLT2, בהשוואה למעכבי DPP4, היה קשור לירידה מובהקת בסיכון לסיבוכים קרדיורנליים בקרב חולים עם לופוס וסוכרת מסוג 2.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות