במחקר תצפיתי פרוספקטיבי החוקרים בחנו את הקשר בין שונות בקצב הלב לפני ניתוח (HRV) לבין הסיכון להתפתחות דלקת ריאות לאחר ניתוח והתאוששות תפקודי הריאה בקרב מטופלים העוברים ניתוח לסרטן ריאה. שונות בקצב הלב נחשבת סמן עקיף לפעילות של העצב הואגוס, שידוע כי יש לו תפקיד בוויסות תגובות דלקתיות בגוף.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת BMC cancer, החוקרים איתרו 257 מטופלים שעברו ניתוח לסרטן ריאה ועמדו בקריטריוני ההכללה. מתוכם, 33 מטופלים (12.8%) פיתחו דלקת ריאות לאחר הניתוח (קבוצת POP), בעוד שהשאר לא חוו סיבוך זה (קבוצת non-POP).
מתוצאות המחקר עולה כי שני מדדים של שונות בקצב הלב - preRMSSD ו- preHFP נמצאו קשורים באופן בלתי תלוי בהתפתחות דלקת ריאות לאחר הניתוח. יחס הסיכון עבור preRMSSD היה 0.812 (רווח בר סמך 95%, 0.720–0.912, p=0.001) ועבור preHFP 0.990 (רווח בר סמך 95%,: 0.983–0.996, p=0.002). ניתוח ROC הראה כי שילוב של BMI,יpreHFP ו-preRMSSD מאפשר דיוק אבחוני גבוה בזיהוי חולים בסיכון, עם שטח תחת העקומה (AUC) של 0.867 (p<0.001). כמו כן, נמצא כי אותם מדדי שונות בקצב לב היו קשורים בהתאוששות טובה יותר של תפקודי הריאה, כולל FEV1%,יFVC% ו-DLCO%, בתוך 30 ימים מהניתוח. לדוגמה, יחס הסיכון עבור התאוששות טובה במדד FEV1% היה 0.937 עבור preRMSSD (רווח בר סמך 95%, 0.892–0.985, p=0.010) ו-0.995 עבור preHFP (רווח בר סמך 95%: 0.992–0.998, p=0.001).
החוקרים סיכמו כי מדדי השונות בקצב הלב לפני ניתוח עשויים לשמש ככלי עזר משמעותי לניבוי סיכון לדלקת ריאות ולהערכת התאוששות תפקודית של הריאה לאחר ניתוח בקרב מטופלים עם סרטן ריאה.
מקור:
תגובות אחרונות