תיאור מקרה: איחור באבחון של מזותליומה פריטונאלית בנוכחות מיימת חוזרת

מיימת היא סימן קליני שכיח, המופיע בכ-3% עד 4% מהחולים המאושפזים במחלקות הפנימיות. בכ-94% מהמקרים, הסיבה למיימת אינה ממאירה, כאשר מחלת כבד כרונית היא הגורם השכיח ביותר. מזותליומה פריטונאלית היא ממאירות נדירה ביותר, אשר מקושרת לחשיפה לאסבסט.

בתיאור מקרה שפורסם לאחרונה בכתב העת The American Journal of Case Reports, מתועד גבר בן 67 עם היסטוריה של חשיפה לאסבסט, אשר פנה עקב תפיחות בטנית וירידה במסת שריר שנמשכו כחודש.

בבדיקת CT בטן ראשונית הודגם כבד עם קו מתאר חלק ומיימת מסיבית. בדיקת נוזל המיימת הדגימה גרדיאנט נמוך של אלבומין (סרום-מיימת), אך הציטולוגיה היתה שלילית לתאים ממאירים. גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה לא העלו ממצאים פתולוגיים. עקב הישנות המיימת, בוצעו ניקורים בטניים חוזרים, שגם בהם לא נמצאו תאים ממאירים.

לאחר שישה שבועות בוצע CT חוזר שהדגים החמרה של מיימת מחולקת עם חשד לקרצינומטוזיס פריטונאלית. בשלב זה בוצעה ביופסיה דרך העור מהאומנטום אשר הובילה לאבחנה של מזותליומה פריטונאלית, 75 ימים לאחר הפנייה הראשונית.

לסיכום, יש לשקול אבחנה של מזותליומה פריטונאלית בקרב מטופלים עם מיימת חוזרת והיסטוריה של חשיפה לאסבסט, גם כאשר הבדיקות הראשוניות של נוזל המיימת אינן מצביעות על ממאירות. מאחר שמיעוט ממקרי המיימת נובעים מממאירויות, חשוב להאיץ ביצוע של ניקור בטני חוזר, ביופסיה מהאומנטום או לפרוסקופיה אבחנתית על מנת להימנע מאבחון מאוחר.

מקור:

https://amjcaserep.com/abstract/full/idArt/946777

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה