מחקר Young-PEARL - מחקר פאזה 2 אקראי, הראה שפלבוציקליב (palbociclib), בשילוב עם אקסמסטן (exemestane) ודיכוי תפקוד השחלות, האריך באופן מובהק את ההישרדות ללא התקדמות בהשוואה לפלבוציקליב בנשים לפני גיל המעבר עם סרטן שד גרורתי חיובי לקולטני הורמונים ושלילי ל-HER2י(Human Epidermal Growth Factor Receptor 2).
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Lancet Oncology, חוקרים ביקשו להציג את התוצאות של נקודת הסיום המשנית המוגדרת בפרוטוקול, שהיתה ההישרדות הכללית.
Young-PEARL היה מחקר פאזה 2 רב-מרכזי, אקראי, פתוח, שנערך ב-14 מוסדות בקוריאה הדרומית. הוא כלל נשים לפני גיל המעבר בגילאי 19 ומעלה, עם סרטן שד גרורתי שאושר היסטולוגית כחיובי לקולטנים להורמונים ושלילי ל-HER2, וחזר או התקדם במהלך או לאחר טיפול קודם עם טמוקסיפן.
המשתתפות לא טופלו בעבר עם מעכבי ארומטאז והיה להן סטטוס תפקודי של הקבוצה האונקולוגית השיתופית המזרחית (Eastern Cooperative Oncology Group) של 0-2. כמו כן, משתתפות שקיבלו בעבר קו טיפול כימותרפי אחד עבור סרטן שד גרורתי יכלו להיכלל במחקר.
חולות מתאימות חולקו באופן אקראי ביחס של 1:1, תוך שימוש ברנדומיזציית בלוקים (גודל בלוק של שניים), עם סיווג לפי טיפול כימותרפי קודם וקיום גרורות ויסרליות.
הן הוקצו לטיפול עם פלבוציקליב (125 מ"ג ביום דרך פה על פני לוח זמנים של 3 שבועות טיפול ושבוע הפסקה) בשילוב עם אקסמסטין (25 מ"ג ביום דרך פה) ולופרולין (leuprorelin) (3.75 מ"ג באופן תת-עורי ביום הראשון של כל מחזור של 28 יום) או לקבלת קפציטבין (1250 מ"ג למטר מרובע פעמיים ביום דרך פה על פני לוח זמנים של 2 שבועות טיפול ושבוע הפסקה), עד להתקדמות המחלה או הופעת תופעות לוואי בלתי נסבלות.
נקודת הסיום העיקרית היתה הישרדות ללא התקדמות מחלה, בעוד שהישרדות כללית היתה נקודת סיום משנית. יתר על כן, כל האנליזות בוצעו בקבוצת כוונה-לטיפול מתוקנת, שכללה את כל המטופלות שהוקצו אקראית ושעברו לפחות סריקת CTי(Computerized Tomography) אחת לאחר תחילת המחקר.
עם זאת, המטופלות הוסרו מהאנליזה אם לא קיבלו את הטיפול או אם היתה הפרה משמעותית של קריטריוני ההתאמה. בנוסף, הערכת בטיחות בוצעה לכל המטופלות שקיבלו טיפול כלשהו במסגרת המחקר.
בסך הכל, 189 חולות נכללו במחקר בין 15 ביוני 2016 ל-10 בדצמבר 2018. מתוכן, 184 חולות חולקו באופן אקראי לקבוצת הטיפול עם פלבוציקליב בשילוב טיפול אנדוקריני (n=92) או לקבוצת הטיפול עם קפציטבין (n=92). מתוך אלו, 174 נכללו באוכלוסיית הכוונה-לטיפול המתוקנת (90 בקבוצת הטיפול עם פלבוציקליב בשילוב טיפול אנדוקריני ו-84 בקבוצת הטיפול עם קפציטבין).
כל המשתתפות היו נשים, ונתוני מוצא אתני לא נאספו. נכון למועד חיתוך הנתונים (29 בפברואר 2024), תקופת המעקב הממוצעת היתה 54.0 חודשים (טווח בין רבעוני 34.1-74.4).
לפי תוצאות המחקר, ההישרדות הממוצעת ללא התקדמות מחלה היתה 19.5 חודשים (רווח בר-סמך 90%: 14.3-22.2) בקבוצת הפלבוציקליב בשילוב טיפול הורמונלי ו-14.0 חודשים (11.7-18.7) בקבוצת הקפציטבין (יחס סיכונים 0.74 [רווח בר-סמך 90%: 0.57-0.98]; p=0.036 של מבחן לוגרנך חד-צדדי).
כמו כן, 52 (58%) מתוך 90 המטופלות בקבוצת הפלבוציקליב בשילוב טיפול הורמונלי ו-48 (57%) מתוך 84 המטופלות בקבוצת הקפציטבין נפטרו.
ההישרדות הכללית הממוצעת היתה 54.8 חודשים (רווח בר-סמך 95%: 48.9-77.1) בקבוצת הטיפול עם פלבוציקליב בשילוב טיפול הורמונלי לעומת 57.8 חודשים (46.3-89.2) בקבוצת הטיפול עם קפציטבין (יחס סיכונים 1.02 [רווח בר-סמך 95%: 0.69-1.51]; p=0.92).
יתר על כן, תופעת הלוואי החמורה ביותר היתה נויטרופניה, שהתרחשה ב-59 (64%) מתוך 92 המטופלות בקבוצת הטיפול עם פלבוציקליב בשילוב טיפול הורמונלי וב-15 (18%) מתוך 85 המטופלות בקבוצת הטיפול עם קפציטבין. בנוסף, לא היו מקרי מוות הקשורים לטיפול.
החוקרים מסכמים כי במעקב ממושך, שילוב של פלבוציקליב עם אקסמסטין ודיכוי תפקוד שחלה המשיך להראות יתרון מובהק בהישרדות ללא התקדמות מחלה בהשוואה לקפציטבין, בקרב נשים לפני גיל המעבר עם סרטן שד גרורתי חיובי לקולטני הורמונים ושלילי ל-HER2, שטופלו בעבר בטמוקסיפן. עם זאת, לא נצפה שיפור בהישרדות כללית.
לאור היתרון בהישרדות ללא התקדמות מחלה, השימוש המיידי בפלבוציקליב בשילוב עם טיפול הורמונלי נותר כאופציה המועדפת לנשים לפני גיל המעבר. למרות זאת, במסגרות עם משאבים מוגבלים, גישה של טיפול קו ראשון עם קפציטבין עשויה להיחשב כאלטרנטיבה לשמירה על הישרדות כללית. חשוב לציין שלא דווחו מקרי מוות הקשורים לטיפול.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות