במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת European Journal of Endocrinology, החוקרים שאפו להעריך את היעילות של תרופות פעילות עצם במניעת אובדן צפיפות עצם (BMD) ושברים מורפומטריים בחוליות (VFs) בנשים לפני גיל המעבר עם סרטן שד העוברות טיפולים להפחתת הורמונים.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 306 נשים לפני גיל המעבר עם סרטן שד מוקדם שקיבלו טיפול להפחתת הורמונים. צפיפות העצם ושברים בחוליות הוערכו 12 חודשים לאחר תחילת הטיפול להפחתת הורמונים ולאחר מכן לאחר לפחות 24 חודשים. 77.5% מהנשים קיבלו תרופות פעילות עצם (151 קיבלו דנוסומאב 60 מ"ג כל 6 חודשים, ו-86 קיבלו ביספוספונטים).
מתוצאות המחקר עולה כי לאחר ממוצע של 47.0 ± 20.1 חודשים, נמצאו שברים חדשים בחוליות ב-16 נשים (5.2%). הסיכון לשברים בחוליות היה קשור באופן מובהק למספר גורמים, כולל השמנת יתר (יחס סיכויים 3.87, P = .028), היסטוריה משפחתית של שברי ירך או שברים בחוליות (יחס סיכויים 3.21, P=0.040), גיל המעבר המושרה על ידי כימותרפיה (יחס סיכויים 6.48, p < 0.001), שברים קיימים בחוליות (יחס סיכויים 25.36, P<0.001), שינויים מהותיים בצפיפות העצם כולל ציון T בתחילת המחקר של -2.5 סטיות תקן ומטה בכל אתר שלד (יחס סיכויים 4.14, P=0.036) ושינויים בצפיפות העצם (לומברי – יחס סיכויים 0.94, P=0.038, ירך – יחס סיכויים 0.88, P < 0.001).
יתרה מכך, נשים לא מטופלות חוו שברים חדשים בחוליות בתכיפות גבוהה יותר בהשוואה לאלו שטופלו בתרופות פעילות עצם (20.8% לעומת 0.8%; P < 0.001). היעילות נגד שברים נותרה משמעותית לאחר תיקון ל-BMI (יחס סיכויים 0.03, P < .001), היסטוריה משפחתית של שברים (יחס סיכויים 0.03, P < .001), גיל המעבר המושרה על ידי כימותרפיה (יחס סיכויים 0.04, P < .001) ושברים קיימים בחוליות (יחס סיכויים 0.01, P < .001).
החוקרים סיכמו כי נשים לפני גיל המעבר העוברות טיפולי להפחתת הורמונים נמצאות בסיכון גבוה לשברים בחוליות, במיוחד אלו עם BMI גבוה, אוסטאופורוזיס שאובחן דנסימטרית, שברים קיימים בחוליות והיסטוריה משפחתית של שברים אוסטאופורוטיים. עם זאת, ניתן למנוע ביעילות שברים בחוליות בקבוצה זו באמצעות טיפולים כגון ביספוספונטים או דנוסומאב.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות