לאחרונה פורסמו בכתב העת The Journal of Allergy and Clinical Immunology ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין רמת אאוזינופילים התחלתית בדם לבין Feno - fractional exhaled nitric oxide ותגובה לדופילומאב בילדים עם אסתמה.
עוד בעניין דומה
במחקר הוכללו 408 ילדים בגילאי 6 עד 11 שנים עם אסתמה בינונית עד חמורה בלתי מבוקרת. החולים חולקו באקראי לקבל דופילומאב במינון 100/200 מ"ג לפי משקל גוף או אינבו תואם נפח פעם בשבועיים למשך 52 שבועות.
הפחתת שיעור החמרה שנתי (Annualized exacerbation rate - AER) והערך הממוצע בריבוע של האחוז החזוי של נפח נשיפה מאולץ לאחר שנייה אחת (percent predicted forced expiratory volume in 1 second - ppFEV1) בשבוע 12 הוערכו לפי רמות הבסיס של Feno (<20 ppb לעומת ≥20 ppb) וספירת אאוזינופילים בדם (<150, ≥150 עד <300, ≥300 עד <500 ו-≥500 תאים/μL).
אנליזות רביע באוכלוסיות שהוגדרו על ידי ספי סמנים ביולוגיים ומודלים שונים על פני תוצאי סיום מתמשכים העריכו את הקשר עם Feno וספירת אאוזינופילים. בדיקת אינטראקציה העריכה את התפקידים הבלתי תלויים של Feno ואאוזינופילים בדם כסמנים מנבאים.
תוצאות המחקר הדגימו שהסיכון להחמרה וגודל הפחתת AER עלו בתת קבוצות עם רמות התחלתיות גבוהות יותר של סמנים ביולוגיים. אנליזות רביע גילו שמחלה של חולים עם ספירת Feno או ספירת אאוזינופילים מוגברת הדגימה תגובה קלינית לדופילומאב. בדיקות אינטראקציה הצביעו על ספירת אאוזינופילים בדם או על ערך מוסף של Feno באופן עצמאי כסמנים ביולוגיים מנבאים.
החוקרים הסיקו כי בילדים עם אסתמה בינונית עד חמורה בלתי מבוקרת, ספירת אאוזינופילים בדם ו-Feno הם סמנים ביולוגיים רלוונטיים מבחינה קלינית לזיהוי מי שנמצאים בסיכון להחמרה באסתמה, כמו גם אלה עם מחלה עם תגובה קלינית לדופילומאב.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות