לאחרונה פורסמו בכתב העת Ophthalmology Retina ממצאיו של מחקר מחקר עוקבה אורכי בו חוקרים ביקשו להעריך את ההתפלגות המרחבית של RPD - Pseudodrusen reticular, בעיניים עם AMD - age-related macular degeneration ואת המתאם שלהם עם מדדים תפקודיים, עובי הרשתית ושינויים לאורך זמן. במחקר הוכללו 35 משתתפים עם RPD וספקטרום של חומרת AMD (כולל ללא AMD).
עוד בעניין דומה
הדמיה מולטי-מודאלית דורגה על ידי מרכז קריאה, כולל הערכה של הדמיית קרקעית צבעונית להערכת ציוני חומרת AMD. נוכחות RPD ב-OCT אושרה בהדמיית פנים והיקף ה-RPD עוצב בתמונות אינפרא אדומות.
עין אחת של כל משתתף שהוכללה במחקר עברה הסתגלות כהה בתיווך תאי העצב rods, מדידת זמן פעולת תאי העצב (rod intercept time - RIT) ב-5° ובמידת הצורך 12° עדיפה על הפוביאה. התוצא העיקרי היה מדדי עובי RIT ו-OCT שהיו בקורלציה עם אזור ה-RPD.
תוצאות המחקר הדגימו שבסך הכל ל-51 עיניים היה ביקור אחד ≥ עם RPD שזוהה (מעקב ממוצע, 2.19 ± 2.04 שנים; טווח, 0-5 שנים), מתוך 169 ביקורים של עיניים עם RPD. מתוך 51 העיניים עם RPD,י5 (9.8%) פיתחו ניוון גיאוגרפי ו-17 (33.3%) התקדמו ל-AMD ניאווסקולרי. אזורי RPD גדולים יותר זוהו בתדירות גבוהה יותר בציוני חומרת AMD 6-7. אזור RPD בעין גדל בדרך כלל עם הזמן.
התפלגות הנגעים הראתה עדיפות לרשתית העליונה, במיוחד תת השדה העליון החיצוני של רשת ה-ETDRS, כאשר תת השדה המרכזי בעל מעורבות נמוכה יותר. אזור ה-RPD היה בקורלציה הפוכה עם עובי תת-השדה המרכזי ומתאם חיובי עם RIT ב-5° (P = 0.001; r2 = 0.01) ו-12° (P = 0.004; r2 = 0.01).
הסתגלות כהה בתיווך תאי העצב ב-5° הגיעה לתקרת הבדיקה ב->85% מהביקורים, ללא קשר לנוכחות/ היעדר נגע RPD במיקום הבדיקה. עובי הרשתית ירד באופן מונוטוני, כאשר תת-השדה המרכזי הראה את אחוז השינוי הגדול ביותר במשך 5 שנים (Δ = -5.47%).
החוקרים הסיקו כי ב-RPD ,AMD מערב בעיקר את הרשתית העליונה אך יכול לערב את כל תת-שדות ה-ETRDS ולהתפתח עם הזמן. עיניים עם RPD מפגינות ליקויים מבניים ותפקודיים שניתן למדוד מעבר לגבולות נגעי ה-RPD, מה שמצביע על כך ששינויים הקשורים ל-RPD קשורים הן לשינויים מקומיים והן לתהליך נרחב יותר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות