תזונה מבוססת צמחים הופכת לפופולרית יותר ויותר בשל טביעות רגל סביבתיות חיוביות ונקשרה בסיכון נמוך יותר ל-T2DM. החוקרים ביקשו לבחון את המנגנונים הפוטנציאליים על מנת להסביר את הסיכון הנמוך יותר ל-T2DM שנצפה בקרב אנשים העוקבים אחר דיאטות צמחיות.
עוד בעניין דומה
לאחרונה, פורסמו בכתב העת Diabetes & Metabolism ממצאיו של מחקר שעסק בנתונים פרוספקטיביים מה-Biobank של בריטניה. החוקרים השתמשו בנתונים אלv לצורך מחקר עוקבה שבו הוכללו משתתפים בגילאי 40 עד 69 שנים. הקשרים בין מדדים מבוססי צמחים בריאים ולא בריאים (hPDI ו-uPDI) וסיכון ל-T2DM נותחו על ידי מודלים של רגרסיה רב-משתנית של Cox, ולאחר מכן בוצעו אנליזות תיווך סיבתיות כדי לחקור אילו גורמי סיכון קרדיומטבוליים הסבירו את הקשרים שנצפו.
במחקר הוכללו 113,097 חולים, מתוכם 2,628 חולים פיתחו T2DM במשך 12 שנות מעקב. לחולים עם ציוני hPDI הגבוהים ביותר (רבעון 4) היה סיכון נמוך ב-24% ל-T2DM בהשוואה לאלה עם הציונים הנמוכים ביותר (רבעון 1) [יחס סיכון 0.76 רווח בר-סמך 95%: 0.68-].
קשר זה נגרם על ידי BMI נמוך יותר (פרופורציה בתיווך: 28%), היקף מותניים נמוך יותר (28%) וריכוזים נמוכים יותר של HBA1cי(11%), טריגליצרידים (9%), אלנין אמינוטרנספראז (5%), גמא גלוטמיל טרנספראז (4%), חלבון C-reactiveי(4%), גורם גדילה דמוי אינסולין 1 (4%), ציסטטין Cי(4%) וחומצת שתן (4%).
ציוני uPDI גבוהים יותר היו קשורים לסיכון גבוה ל- T2DM ב-37% [יחס הסיכונים 1.37, רווח בר סמך 95%: 1.22-1.53], עם היקף מותניים גבוה יותר (פרופורציה בתיווך: 17%), BMIי(7%) וריכוז גבוה יותר של טריגליצרידים (13%) שעשויים לשחק תפקידי מתווכים.
החוקרים הסיקו כי תזונה בריאה על בסיס צמחי עשויה להגן מפני T2DM באמצעות רמות שומן נמוכות יותר, אך גם באמצעות נורמוגליקמיה, דלקת בזאלית נמוכה יותר וכן שיפור בתפקוד הכליות והכבד.
מקור:
תגובות אחרונות