חוקרים שיערו כי נסיגה עשויה להשפיע על יעילות הטיפול האדג'ובנטי עם תכשירי אינטרפרון (Interferon - IFN) בשל ההשפעה של טיפול זה על התגובה החיסונית של המאחסן. מטרת המחקר היתה לבחון נסיגה והתכייבות כמאפיינים פרוגנוסטיים של נבדקים עם מלנומה שטופלו עם אינטרפרון אלפא (IFN-α).
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר החוקרים עקבו, באופן פרוספקטיבי, אחר 357 נבדקים עם מלנומה שקיבלו טיפול עם IFN. הם בחנו את משך השרידות ללא התקדמות המחלה (Progression-Free Survival - PFS) ושרידות כוללת (Overall Survival - OS) כתלות בהופעת נסיגה או התכייבות של השאת.
ניתוח בשיטת קפלן-מאייר בוצע בנוסף לרגרסיה על שם COX, על מנת לזהות גורמי סיכון. החוקרים השתמשו בפונקציית השרידות של רגרסיית COX על מנת לבחון את ההשפעה של הנסיגה וההתכייבות של השאת על PFS ו-OS, כתלות בעובי הגידול הראשוני לפי מדד ברסלאו (T1-T4).
תוצאות המחקר הדגימו מתאם חיובי משמעותי בין נסיגה של הגידול לבין PFS (p=0.0018, יחס סיכונים של 0.352) ו-OS (p=0.0112, יחס סיכונים של 0.380) ומתאם שלילי בין התכייבות לבין תוצאי השרידות (PFS:יp=0.0001, יחס סיכונים של 2.629; OS:יp=0.0003, יחס סיכונים של 2.388). הודגמה השפעה עצמאית של אלה על תוצאי השרידות.
התוצאים הטובים ביותר נצפו בקבוצת הנבדקים עם נסיגה ללא התכייבות של הגידול ואילו התוצאים הירודים ביותר נצפו בקבוצת הנבדקים ללא נסיגה ועם התכייבות של השאת. מתוך גורמי הסיכון השונים, עובי הגידול לפי מדד ברסלאו נמצא כגורם הסיכון בעל ההשפעה המירבית. לא נמצא קשר בין מידת הנסיגה של הגידול לבין דרגת הגידול לפי מדד ברסלאו, אך ההשפעה המירבית נצפתה בגידולים עם עובי משמעותי יותר בתחילה.
תוצאות המחקר הדגימו כי נסיגה של הגידול כתגובה לטיפול עם IFN נמצאה קשורה לתוצאים עדיפים, בעוד התכייבות השאת נמצאה קשורה לתוצאים עגומים. יש צורך בביצוע מחקרים נוספים על מנת לבחון איך מידת הנסיגה של הגידול, בעקבות טיפולים נוספים עם מעכבי נקודות בקרה חיסוניות, משפיעה על שרידות הנבדקים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות