במחקר פרוספקטיבי החוקרים ביקשו להעריך את הדיוק של בילירובינומטריה דרך העור (TcB) במדידת רמות בילירובין ביילודים 12 שעות לאחר הפסקת טיפול בפוטותרפיה. גישה זו למדידת בילירובין מציעה אלטרנטיבה לא פולשנית, במטרה לייעל את תהליך ניטור יילודים לאחר פוטותרפיה ללא צורך בבדיקת דם פולשנית.
עוד בעניין דומה
בלב המחקר עמדה ההשוואה של קריאות בילירובינומטריה דרך העור שנלקחו מאזורי עור מכוסים ושאינם מכוסים כאחד מול המדד של רמות הבילירובין הכוללות בסרום (TSB).
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine, מטרת החוקרים היתה לבחון את המתאם בין קריאות בילירובינומטריה דרך העור מעור מכוסה בגדים לעומת עור חשוף, ולהשוות אותן לרמות הבילירובין הכוללות בסרום ביילודים בשבועות 35 להריון או לאחר מכן, לאחר טיפול בפוטותרפיה.
המחקר, שבוצע כניתוח תצפית פרוספקטיבי, כלל קבוצה של 91 יילודים. החוקרים הציגו אוסף של מדידות מזווגות של רמות הבילירובין הכוללות בסרום ושל בילירובינומטריה משני אתרים נפרדים: עצם החזה (עור לא מכוסה) והבטן התחתונה (מכוסה בבגדים). המטרה היתה לקבוע את ההשפעה של כיסוי העור על הדיוק של קריאות בילירובינומטריה דרך העור.
מתוצאות המחקר עולה תת הערכה שיטתית של רמות הבילירובין הכוללות בסרום על ידי בילירובינומטריה דרך העור, עם הבדל מינימלי אך מובהק סטטיסטית במדידת הבטן התחתונה המכוסה (-1.03, p value < 0.0001) לעומת העור החשוף של עצם החזה (-1.44, p value < 0.0001).
למרות הערכת חסר זו, החוקרים מצאן מתאם מצוין בין רמות הבילירובין הכוללות בסרום ובילירובינומטריה דרך העור על העור המכוסה (r = 0.86, p value <0 .001) והן על העור הלא מכוסה (r = 0.90, p value < 0.001).
עם זאת, הניתוח באמצעות Bland-Altman plots הצביע על חוסר התאמה בין קריאות בילירובינומטריה דרך העור ורמות הבילירובין הכוללות בסרום והדגיש פער בולט בין שתי שיטות המדידה.
החוקרים סיכמו כי למרות המתאם המצוין, ההתאמה הלקויה בין שתי סוגי המדידות 12 שעות לאחר פוטותרפיה מצביעה על כך שלא ניתן להשתמש בבילירובינומטריה דרך העור באופן מהימן כתחליף למדידות רמות הבילירובין הכוללות בסרום בילודים שנולדו במועד לאחר טיפול בפוטותרפיה.
מקור:
תגובות אחרונות