הפרעות ברצפת האגן (PFDs) מהוות עומסים פיזיים ופסיכולוגיים משמעותיים עבור מספר הולך וגדל של נשים. בהתחשב בשכיחותם של מצבים אלה וחוסר רצון ידוע של המטופלות לפנות לטיפול, לרופאי משפחה יש הזדמנות ייחודית להגביר את הטיפול ולספק הפניות מתאימות לחולות אלו.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Family Medicine and Community Health, החוקרים ביקשו לתאר את נוחות הניהול של רופאי משפחה לגבי נהלי הפניות עבור PFDs, כמו גם כיצד מאפייני הניהול והדמוגרפיה של הספקים משפיעים על גורמים אלו.
החוקרים ערכו סקר מקוון לרופאי משפחה כדי להעריך את שיטות העבודה, הידע, נוחות הניהול וקלות ההפניה עבור PFDs. החוקרים השתמשו ברגרסיה לוגיסטית להערכת הקשר בין מאפיינים דמוגרפיים/תרגולים של רופאי משפחה לבין שתי תוצאות עיקריות: אי נוחות בניהול וקושי בהפניה של PFDs.
תוצאות המחקר הדגימו כי מתוך 153 המשיבים לסקר, יותר הרגישו בנוח להתמודד עם בריחת שתן במאמץ (SUI), שלפוחית פעילה יתרה (OAB), בהשוואה לצניחת האגן (POP ובריחת צואה (FI) ועם סיכוי פחות להפנות חולים עם תסמיני שתן.
מעט מהצוות הרפואי חיפשו באופן פעיל סימפטומים הקשורים לצניחת האגן (POP) ובריחת צואה (FI) בהשוואה לבריחת שתן במאמץ (SUI) ופעילות יתר של שלפוחית השתן (OAB).
הגורמים הקשורים לאי נוחות של הצוות הרפואי בניהול הפרעות רצפת האגן (PFDs) השתנו בהתאם להפרעה הספציפית, אך נטו להיות בעקבות חשיפה פחותה ל-PFDs (למשל, אלה עם פחות שנות ניסיון ורופאים פנימיים ורופאי משפחה, בהשוואה לגריאטרים). לעומת זאת, האתגרים בהפניה הושפעו מרשת מומחים, סוג המרפאה, ה-setting ועומס מקרים של מטופלים, עם שונות של ה-PFDs.
לסיכום, ממצאים אלה מדגישים את הצורך להגביר את המודעות של רופאי משפחה ל-PFDs ולפתח פרוטוקולי סקר סטנדרטיים יעילים, כמו גם שיתוף פעולה עם מומחים לרצפת האגן לשיפור הסקר, הטיפול וההפניה לחולים עם PFDs.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות