מחלת עורקים כלילית 25.03.2024

התערבות כלילית מלעורית - מונחית הדמיה או מונחית אנגיוגרפיה?

במחקר הוערכה ההשפעה של התערבות כלילית מלעורית מונחית הדמיה תוך-כלית מול התערבות מונחית אנגיוגרפיה בחולים עם מחלת עורקים כליליים. הנה התוצאות

התערבות כלילית מלעורית. אילוסטרציה

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת The BMJ מטרת החוקרים היתה להעריך את ההשפעה של התערבות כלילית מלעורית מונחית הדמיה תוך-כלית (intravascular) או מונחית אנגיוגרפיה בחולים עם מחלת עורקים כליליים, וזאת בהתחשב בסיכון הבסיסי שלהם.

לצורך כך, החוקרים ערכו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה במסגרתה סרקו את מסדי הנתונים PubMed/Medline,יEmbase ו-Cochrane Library על מנת לאתר מחקרים אקראיים מבוקרים אשר פורסמו עד ל-31 באוגוסט 2023, והשוו בין התערבות כלילית מלעורית מונחית הדמיה תוך-כלית (אולטרסאונד תוך כלי או optical coherence tomography) לבין התערבות מונחית אנגיוגרפיה כלילית במבוגרים עם מחלת עורקים כליליים.

החוקרים השתמשו במטא-אנליזה של השפעה אקראית וב-GRADEי(grading of recommendations, assessment, development, and evaluation) לצורך הערכת ודאות הראיות. נתוני החוקרים כללו את יחסי השיעורים ואת הסיכונים המוחלטים לכל 1,000 אנשים מבחינת תמותה לבבית, אוטם שריר הלב, פקקת של התומכן (סטנט), רה-וסקולריזציה של כלי המטרה ורה-וסקולריזציה של נגע המטרה. הפרשי הסיכון המוחלטים נאמדו באמצעות קטגוריות הסיכון SYNTAX עבור הסיכונים בבסיס לאחר חמש שנים, וזאת בהנחה כי יחסי השיעורים קבועים על פני ספים שונים של סיכון קרדיווסקולרי.

מתוצאות החוקרים עולה כי מתוך 20 מחקרים אקראיים מבוקרים (n=11, 698), התערבות כלילית מונחית הדמיה תוך-כלית נקשרה עם סיכון מופחת לתמותה לבבית (יחס שיעורים 0.53, רווח בר-סמך של 95% 0.39 עד 0.72), אוטם שריר הלב (0.81, 0.68 עד 0.97), פקקת תומכן (0.44, 0.27 עד 0.72), רה-וסקולריזציה של כלי המטרה (0.74, 0.61 עד 0.89) ורה-וסקולריזציה של נגע המטרה (0.71, 0.59 עד 0.86), אך לא עם תמותה מכל סיבה (0.81, 0.64 עד 1.02).

בעקבות שימוש בקטגוריות הסיכון SYNTAX הודגמו ראיות בוודאות גבוהה אשר הראו כי החל מסיכון נמוך לסיכון גבוה, הדמיה תוך-כלית נקשרה, ככל הנראה, עם 23 עד 64 פחות מקרי תמותה לבביים, 15 עד 19 פחות מקרי אוטם שריר הלב, 9 עד 13 פחות אירועים של פקקת תומכן, 28 עד 38 אירועי רה-וסקולריזציה של כלי המטרה ו-35 עד 48 פחות אירועי רה-וסקולריזציה של נגע המטרה, על כל 1,000 אנשים.

לסיכום, הממצאים מדגימים כי בהשוואה להתערבות כלילית מלעורית מונחית אנגיוגרפיה כלילית, התערבות מונחית הדמיה תוך-כלית נקשרה עם ירידה מובהקת בתמותה הלבבית ובתוצאים הקרדיווסקולריים בחולים עם מחלת עורקים כליליים.

עוד מציינים החוקרים כי ההשפעות המוחלטות המשוערות של התערבות כלילית מונחית הדמיה תוך-כלית הראו קשר פרופורציונלי לסיכון הבסיסי, המונע מחומרת וממורכבות מחלת העורקים הכליליים.

מקור:

Khan S U, Agarwal S, Arshad H B, Akbar U A, Mamas M A, Arora S et al. Intravascular imaging guided versus coronary angiography guided percutaneous coronary intervention: systematic review and meta-analysis BMJ 2023; 383 :e077848 doi:10.1136/bmj-2023-077848

נושאים קשורים:  מחלת עורקים כליליים,  התערבות כלילית מלעורית,  תחלואה קרדיווסקולרית,  תמותה קרדיווסקולרית
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו