מטרת החוקרים היתה להשוות תמותה מכל הסיבות וגורמים למוות בין חולים עם PsA לבין האוכלוסייה הכללית בשוודיה. לאחרונה, פורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases ממצאיו של מחקר בו השתתפו מבוגרים עם אבחנת PsA עיקרית אחת לפחות (International Classification of Diseases-10: L40.5/M07.0–M07.3) ממחלקות ראומטולוגיה/ פנימיות חוץ בין השנים 2001-2017 שזוהו ממרשם החולים הלאומי.
עוד בעניין דומה
כל מקרה הותאם לחמישה נבדקי השוואת אוכלוסיה לפי מין/ מחוז/ גיל באבחון דלקת מפרקים הראשון של המקרה. המעקב נמשך מ-1.1.2007, או מהאבחון הראשון של PsA לאחר מכן, עד למוות, להגירה או עד ל-31.12.2018. התמותה הוערכה בסך הכל, ורובדה לפי מין ומשך מאז האבחנה (אבחון לפני/ אחרי 1.1.2007), באמצעות רגרסיית סיכון פרופורציונלי מותאמת של Cox (לא כולל/ כולל התאמות לתחלואה נלווית) או בדיקת Breslow, לפי העניין. תוארו גם יחסי שכיחות (IRR) של מוות, כולל ומרובד לפי מין/משך מאז האבחנה/גיל, כמו גם סיבות מוות במקרי PsA ונבדקים משווים.
תוצאות המחקר הדגימו כי תמותה מכל הסיבות היתה מוגברת ב-PsA (יחס הסיכונים: 1.11 (רווח בר סמך 95%: 1.07-1.16); IRR:י1.18 (רווח בר סמך 95%: 1.13-1.22) מונעת בעיקר על ידי סיכונים מוגברים בנשים (יחס הסיכונים: 1.23 (רווח בר סמך 95%: 1.16-1.30) וממקרים עם זמן ארוך יותר מאז האבחנה (יחס הסיכונים: 1.18 (רווח בר סמך 95%: 1.12-1.25).
ה-IRR של מוות עלה באופן משמעותי עבור כל הגילאים למעט מתחת ל-40 שנים, עם הערכת הנקודות הגבוהות ביותר מבחינה מספרית לגילאי 40-59 שנים. עם זאת, לאחר התאמה לתחלואה נלווית, הסיכון המוגבר לתמותה ב-PsA נעלם.
סיבות המוות היו דומות בקרב מקרי PsA/ נבדקים משווים, עם מחלות לב וכלי דם וממאירות כגורמים מובילים.
החוקרים הסיקו כי הסיכון לתמותה ב-PsA בשוודיה היה גבוה בכ-10% מאשר באוכלוסיה הכללית, מונע מעודף תחלואה נלווית ועם סיכונים מוגברים בעיקר בנשים ובמטופלים עם משך מחלה ארוך יותר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות