לאחרונה פורסמו בכתב העת Ophtalmology ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להשוות את היעילות והבטיחות של MicroShunt לעומת כריתת טרבקולקטומיה בחולים עם גלאוקומה ראשונית בעלת זווית פתוחה (POAG).
עוד בעניין דומה
במחקר הוכללו חולים מבוגרים (בגילאי 40-85 שנים) עם POAG קל עד חמור בשליטה לא מספקת על טיפול רפואי נסבל מרבי ולחץ תוך עיני (IOP) ≥ 15 מ"מ כספית ו- ≤ 40 מ"מ כספית.
המטופלים חולקו באקראי ביחס של 3:1 להשתלת MicroShunt עצמאית (395 חולים) או כריתת טרבקולקטומיה (132 חולים), שניהם בתוספת 0.2 מ"ג/מ"ל מיטומיצין (MMC) C למשך שתי דקות.
התוצא העיקרי של היעילות היה הצלחה כירורגית, שהוגדרה כירידה של ≥ 20% ב-IOP יומי ממוצע מההתחלה, ללא עלייה במינון התרופתי לגלאוקומה. תוצאים משניים כללו שינויים בממוצע IOP ושימוש בתרופות מההתחלה והצורך בהתערבויות לאחר ניתוח.
לאחר שנתיים, שיעור ההצלחה הניתוחית היה נמוך יותר בקבוצת ה-MicroShunt מאשר בקבוצת הטרבקולקטומיה (50.6% לעומת 64.4%, P = 0.005).
IOP יומי ממוצע הופחת מ-21.1 ± 4.9 מ"מ כספית בהתחלה ל-13.9 ± 3.9 מ"מ כספית לאחר 24 חודשים בקבוצת ה-MicroShunt ומ-21.1 ± 5.0 מ"מ כספית בהתחלה ל-10.7 ± 3.7 מ"מ כספית לאחר 24 חודשים בקבוצת הטרבקולקטומיה (P < 0.001 בהשוואה להתחלה בשתי הקבוצות).
השימוש הממוצע בתרופות ירד מ-3.1 ל-0.9 בקבוצת ה-MicroShun ומ-2.9 ל-0.4 בקבוצת הטרבקולקטומיה (P < 0.001 בהשוואה להתחלה בשתי הקבוצות).
תופעות הלוואי לאחר שנתיים היו דומות בדרך כלל בשתי הקבוצות, מלבד היפוטוניה שהיתה שכיחה יותר בעיניים שעברו כריתת טרבקולקטומיה (51.1% לעומת 30.9%, P < 0.001).
מיקום מחדש או הוצאת השתל התרחשו ב-6.8% מחולי ה-MicroShunt. רוב החולים הללו עברו הסרת מכשיר בזמן ניתוח גלאוקומה לאחר מכן. סיבוכים בעלי סיכון לאובדן הראייה היו נדירים בשתי הקבוצות.
החוקרים הסיקו כי הן ה-MicroShunt והן הטרבקולקטומיה סיפקו הפחתות משמעותיות בשימוש בלחץ תוך עיני (IOP) ובתרופות, כאשר טרבקולקטומיה ממשיכה להצליח כירורגית יותר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות