לאחרונה פורסמו בכתב העת Ophtalmology ממצאיו של מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שהתבצע במרכזי תת התמחות של מחלות עיניים דלקתיות (OID). החוקרים ביררו תמותה כללית וספציפית מסרטן על ידי היצמדות לקווים מנחים של מדד המוות הלאומי. בוצע שימוש במודלים שונים על שם Cox כדי להעריך תמותה כללית ותמותה מסרטן עבור כל סוג של מדכא חיסון בהשוואה לזמן ללא חשיפה לדיכוי חיסוני כלשהו.
עוד בעניין דומה
המחקר כלל מעקב חציוני של עשר שנים, שבמהלכו 15,938 חולים היו בסיכון לתמותה. בנוסף לכך, נצפו 1,970 מקרי מוות, 435 מהם כתוצאה מסרטן.
הן מטופלים שלא נחשפו לתרופות מדכאות חיסון (יחס תמותה סטנדרטי = 0.95, רווח בר סמך 95% 0.90-1.01) והן אלה שנחשפו לתרופות מדכאות חיסון אך ללא מחלות דלקתיות סיסטמיות (יחס תמותה סטנדרטי = 1.04, רווח בר סמך 95%, 0.95-1.14) היו בעלי סיכון תמותה דומה לאוכלוסיית ארה"ב.
בהשוואה בין חולים שנחשפו למעכבי TNF, נוגדי מטבוליטים, מעכבי קלצינורין וחומרים אלקילטיביים לחולים שלא נחשפו לאף אחד מאלה, נמצא שהתמותה הכוללת (יחס הסיכונים בהתאמה = 0.88, 0.89, 0.90,1.11) והתמותה מסרטן (יחס הסיכונים בהתאמה = 1.25, 0.89,0.86 ,1.23) לא עלו באופן משמעותי.
תוצאות אלו היו יציבות באנליזות רגישות בין אם כללו או לא כללו חולים עם מחלות דלקתיות סיסטמיות, על פני מקטעים של 0, 3 או 5 שנים ועל פני רבע מהמינון ומשך הדיכוי החיסוני.
במחקר נמצא כי בקבוצה שבה הוכח שההתוויה לטיפול אינה קשורה לסיכון לתמותה, תרופות מדכאות חיסון נפוצות - במיוחד האנטי-מטבוליטים methotrexate, mycophenolate mofetil ו-azathioprine; מעכבי ה-TNF adalimumab ו-infliximab, ו-cyclosporine - לא היו קשורים לעלייה כללית ותמותה מסרטן במהלך מעקב עוקבה חציוני של עשר שנים.
תוצאות המחקר מצביעות על בטיחותם של חומרים אלה ביחס לתמותה הכוללת ולתמותה מסרטן עבור חולים שטופלו בדיכוי חיסוני עבור מגוון רחב של מחלות דלקתיות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות