למרות ההתקדמות בטיפולים מקומיים ומערכתיים, חולים עם גרורות מוחיות של מלנומה (Melanoma Brain Metstasis – MBM) נותרו עם פרוגנוזה גרועה. הערכה פרוגנוסטית מדורגת ספציפית למלנומה (Graded Prognostic Assessment – GPA) מרבדת ביעילות את השרידות של חולים עם MBM. עם זאת, לקטט דהידרוגנאז (LDH), גורם פרוגנוסטי ידוע בחולים עם מלנומה, אינו מיוצג בציוני ה-GPA והוא עשוי להוסיף מידע פרוגנוסטי עבור חולים עם MBM.

במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Melanoma Research נותחו רטרוספקטיבית 150 נבדקים עם MBM במטרה להעריך גורמים פרוגנוסטיים בלתי תלויים בחולי MBM, ובכללם, LDH. יתר על כן, החוקרים עשו שימוש בציון פרוגנוסטי ספציפי למחלה והעריכו שרידות בהתאם לשיטות הטיפול.

תוצאות המחקר הדגימו שישה גורמים פרוגנוסטיים (גיל, סטטוס BRAF, מספר ה-MBM, מספר אתרים גרורתיים חוץ-גולגולתיים, מצב ביצועים ורמת LDH) כבעלי מובהקות סטטיסטית בקשר לשרידות (כפי שעלה ממודל קוקס רב-משתני). גורמים אלה שולבו בציון פרוגנוסטי אשר מטרתו לרבד חולים בקבוצות פרוגנוסטיות מובחנות (P < 0.0001).

בין שיטות הטיפול, גישה מולטי-מודאלית עם רדיוכירורגיה סטריאוטקטית או נוירוכירורגיה הקשורה לטיפול מערכתי, נמצאו כבעלות התוצאים הטובים ביותר (חציון שרידות כוללת: 12.32 חודשים, רווח בר-סמך 95%: 7.92-25.30).

זהו המחקר הראשון שהוכיח כי ל-LDH יש ערך פרוגנוסטי עצמאי עבור חולים עם MBM והוא עשוי לשמש לשיפור ריבוד פרוגנוסטי, אם כי ישנו צורך במחקרים נוספים לאימות הממצאים. שרידות חולים עם MBM מושפעת הן מגורמי סיכון ספציפיים למחלה והן משיטות טיפול, כאשר טיפולים מקומיים מביאים לתוצאים הטובים יותר.

מקור:

Pelizzari, Giacomoa,*; Bertoli, Elisab,c,*; Buriolla, Silviaa,b; Vitale, Maria Graziad; Basile, Deborae; Palmero, Lorenzab,c; Zara, Diegob,c; Iacono, Donatellaa; Andrea, Freschic; Pascoletti, Gaetanoa; Bolzonello, Silviac; Garutti, Mattiac; Fasola, Gianpieroa; Puglisi, Fabiob,c; Minisini, Alessandro Marcoa. Estimating survival in patients with melanoma brain metastases: prognostic value of lactate dehydrogenase. Melanoma Research 33(5):p 398-405, October 2023. | DOI: 10.1097/CMR.0000000000000907

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה