במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת The BMJ, מטרת החוקרים היתה לקבוע את היעילות היחסית של תכניות מובנות לתזונה ולהתנהגות בריאה (תכניות תזונתיות) בכל הנוגע למניעת תמותה ואירועים קרדיווסקולריים גדולים בחולים הנמצאים בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר.

החוקרים ערכו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה רשתית של ניסויים מבוקרים הקצאה אקראית (randomized controlled trials). על מנת לאתר מחקרים מתאימים המתוארכים עד לספטמבר 2021, החוקרים השתמשו במסדי נתונים AMED (Allied and Complementary Medicine Database), CENTRAL (Cochrane Central Register of Controlled Trials), Embase, Medline, CINAHL (Cumulative Index to Nursing and Allied Health Literature) ו-ClinicalTrials.gov.

במסגרת הסקירה אותרו מחקרים אקראיים שנערכו על חולים בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר אשר השוו בין תכניות תזונתיות עם התערבות מינימלית (לדוגמה, שימוש בעלונים המדריכים לתזונה בריאה) לבין תכניות מקיפות, הכוללות לכל הפחות תשעה חודשי מעקב וכן דיווח על תמותה או אירועים קרדיווסקולריים גדולים (לדוגמה, שבץ מוחי או אוטם שריר הלב שאינו קטלני). בנוסף להתערבות התזונתית, התכניות היו עשויות לכלול גם פעילות גופנית, תמיכה התנהגותית והתערבויות שניוניות אחרות, כגון טיפול תרופתי.

תוצאי המחקר הוגדרו כתמותה מכל סיבה, תמותה קרדיווסקולרית וכן אירועים קרדיווסקולריים פרטניים (שבץ מוחי, אוטם שריר הלב שאינו קטלני והתערבויות קרדיווסקולריות לא מתוכננות). חילוץ הנתונים נערך באופן בלתי תלוי על ידי צמדי סוקרים אשר העריכו בנוסף גם את הסיכון להטיה. החוקרים ערכו מטה-אנליזה רשתית להשפעות אקראיות על מנת לקבוע את ודאות הראיות לכל תוצא.

הסקירה השיטתית העלתה 40 מחקרים שעמדו בקריטריוני ההכללה, אשר הקיפו 35,548 משתתפים בסך הכל על פני שבע תכניות תזונה בעלות שם מוגדר [דלת שומן - 18 מחקרים; ים תיכונית - 12 מחקרים; דלת שומן מאוד (very low fat) - 6; מותאמת שומן (modified fat) - 4; תזונה דלת שומן ונתרן משולבת - 3; אורניש (Ornish) - 3; ופריטיקין (Pritikin) - 1].

מתוצאות המחקר עולה כי על סמך המעקב האחרון שדווח ובהתבסס על עדויות ברמת ודאות בינונית, תכניות הכוללות תזונה ים תיכונית התעלו על התערבות מינימלית בכל הנוגע למניעת תמותה מכל סיבה (יחס הסיכויים 0.72, רווח בר-סמך של 95% 0.56 עד 0.92; חולים בסיכון בינוני: הפרש הסיכון, פחות 17 על כל 1,000 במעקב שנערך על פני חמש שנים), תמותה קרדיווסקולרית (0.55, 0.39 עד 0.78; פחות 13 על כל 1,000), שבץ מוחי (0.65, 0.46 עד 0.93; פחות 7 על כל 1,000), ואוטם שריר הלב שאינו קטלני (0.56 עד 0.48; פחות 17 על כל 1,000).

עוד עולה כי בהתבסס על ראיות ברמת ודאות בינונית, תכניות של תזונה דלת שומן הוכחו כעדיפות על פני התערבות מינימלית בכל הנוגע למניעת תמותה מכל סיבה (0.84, 0.74 עד 0.95; פחות 9 על כל 1,000) ואוטם שריר הלב שאינו קטלני (0.77, 0.61 עד 0.96; פחות 7 על כל 1,000).

ההשפעות האבסולוטיות עבור שתי התכניות התזונתיות היו בולטות יותר בחולים הנמצאים בסיכון גבוה. החוקרים מציינים כי לא היו הבדלים משכנעים בין

תכניות של תזונה ים תיכונית לבין תזונה דלת שומן בכל הנוגע לסיכון לתמותה או לאוטם שריר הלב שאינו קטלני. חמש תכניות התזונה הנותרו התאפיינו לרוב עם תועלת מועטה או ללא תועלת כלל, בהשוואה להתערבות מינימלית, עם התבססות בעיקר על ראיות ברמת ודאות נמוכה עד בינונית.

לסיכום, הסקירה השיטתית ומטה-האנליזה אותה ערכו החוקרים מצביעה על כך שתכניות המקדמות דיאטות ים תיכוניות ודלות שומן מפחיתות את הסיכון לתמותה ולאוטם שריר הלב שאינו קטלני בחולים הנמצאים בסיכון.

כמו כן, תכניות לתזונה ים תיכונית עשויות גם להפחית את הסיכון לשבץ מוחי. הממצאים, אשר התבססו על ראיות ברמת ודאות בינונית, הראו כי השפעתן של תכניות התזונה אינה תלויה בפעילות גופנית או בהתערבויות אחרות במסגרת זו. מרבית תכניות התזונה האחרות לא נמצאו כעדיפות על פני התערבות מינימלית.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה