שבץ איסכמי 06.08.2023

טיפול תרומבוליטי תוך ורידי: טנקטפלז או אלטפלז?

האם טיפול תרומבוליטי תוך ורידי עם טנקטפלז נחות או עדיף על הטיפול עם אלטפלז בחולים הסובלים משבץ איסכמי חריף? הנה התוצאות

טיפול בשבץ. אילסטרציה

עד כה, לא הובהר האם טיפול תרומבוליטי תוך ורידי עם טנקטפלז נחות או עדיף על הטיפול עם אלטפלז בחולים הסובלים משבץ איסכמי חריף. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת JAMA Neurology, מטרת החוקרים היתה לבחון את הבטיחות והיעילות של טנקטפלז לעומת אלטפלז בחולים עם שבץ מוחי בשל חסימת כלי דם גדול (LVO: large vessel occlusion).

לצורך כך, החוקרים ערכו אנליזה מוגדרת מראש על טיפול תוך-ורידי עם טנקטפלז בהשוואה לאלטפלז עבור הניסוי האקראי המבוקר Acute Ischaemic Stroke in Canadaי(ACT), אליו נאספו מטופלים מ-22 מרכזי שבץ ראשוניים ומרכזי-על לשבץ (comprehensive stroke centers) ברחבי קנדה.

בתקופה שבין 10 בדצמבר 2019 ועד ל-25 בינואר 2022 נאספו חולים בני 18 ומעלה אשר אובחנו עם שבץ איסכמי מגביל (disabling). החולים הוקצו באקראי (1:1) תוך 4.5 שעות מהופעת התסמינים לצורך קבלת טיפול תוך-ורידי עם טנקטפלז או עם אלטפלז, ונוטרו למשך תקופה של עד 120 יום.

באנליזה נכללו מטופלים אשר בבסיס המחקר נמצאו עם חסימות בעורק התרדמני הפנימי התוך-גולגולתי (ICA: intracranial internal carotid artery), ב-M1-middle cerebral arteryי(MCA), M2-MCA ובעורק הבזילרי. לצורך המחקר נאספו בסך הכל 1,600 חולים, כאשר 23 נסוגו מהסכמתם.

חשיפת המחקר הוגדרה כטיפול תוך-ורידי עם טנקטפלז (0.25 מיליגרם/קילוגרם) לעומת טיפול תוך-ורידי עם אלטפלז (0.9 מיליגרם/קילוגרם).

התוצא הראשוני היה שיעור המשתתפים עם ציון 0-1 ב-modified Rankin scaleי(mRS) לאחר 90 יום. התוצאים השניוניים היו ציון בין 0 ל-2 ב-mRS, תמותה ודימום מוחי סימפטומטי. התוצאים האנגיוגרפיים היו רה-פרפוזיה מוצלחת (ציון 2b-3 ב-extended Thrombolysis in Cerebral Infarction scale) באנגיוגרפיה הראשונה והאחרונה.

החוקרים ערכו אנליזות מרובות משתנים (עם תיקנון לגיל, מין, ציון ה- National Institute of Health Stroke Scale, ה-onset-to-needle time ומיקום החסימה).

מתוצאות החוקרים עולה כי מתוך סך של 1,577 מטופלים, ל-520 (33.0%) היה LVO (גיל חציוני [טווח בין-רבעוני] 74 [64-83] שנים; 283 [54.4%] נשים): 135 (26.0%) עם חסימה של ICA, 237 (45.6%) עם חסימה של M1-MCA,י117 (22.5%) עם חסימה ב-M2-MCA ו-31 (6.0%) עם חסימה בזילרית.

התוצא הראשוני (ציון 0-1 ב-mRS) הושג ב-86 משתתפים (32.7%) בקבוצת הטנקטפלז לעומת 76 (29.6%) בקבוצת האלטפלז. השיעורים של ציון 0-2 ב- mRS (129 [49.0%] לעומת 131 [51.0%]), דימומים מוחיים סימפטומטיים (16 [6.1%] לעומת 11 [4.3%]) ושיעורי התמותה (19.9% לעומת 18.1%) היו דומים בקבוצת הטנקטפלז והאלטפלז, בהתאמה.

לא נמצא הבדל בשיעורי הפרפוזיה המוצלחת באנגיוגרמה הראשונה (19 [9.2%] לעומת 21 [10.5%]) והאחרונה (174 [84.5%] לעומת 177 [88.9%]) בקרב 405 חולים שעברו תרומבקטומיה.

לסיכום, ממצאי החוקרים מצביעים על כך שבקרב חולים שאובחנו עם LVO, טיפול תוך-ורידי עם טנקטפלז הוביל לתוצאים דומים מבחינת הרה-פרפוזיה, הבטיחות והתוצאים התפקודיים בהשוואה לטיפול עם אלטפלז.

נושאים קשורים:  שבץ איסכמי,  יעילות,  בטיחות,  שבץ,  טנקטפלז,  אלטפלז,  תמותה,  דימום מוחי,  מחקרים
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו