מלנומה היא סרטן עור אגרסיבי מאוד והגידול הממאיר הקטלני המאובחן בשכיחות הגבוה ביותר בידי רופאי עור. למרות ההתקדמות ביכולת חיזוי הפרוגנוזה של מלנומה, יש מעט כלי אבחון רגישים וספציפיים מספיק להערכה קלינית של נגעים מלנוציטים חשודים לפני ביופסיה. זה מכבר זוהה כי שינויים בתכולת השומנים והפיגמנטים התאיים קשורים להתקדמות הגידול ולהופעת גרורות של מלנומה.

במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Melanoma Research, ביקשו החוקרים לבחון האם בעזרת הערכת שומנים ותכולת פיגמנט ליד פני העור, ניתן להבחין בין נגעים שפירים לנגעים מלנוציטיים ממאירים.

במחקר הנוכחי נכללו 14 נגעים מלנוציטים שפירים, המסווגים בדרגה 1 לפי MPATH-Dxי(Melanocytic Pathology Assessment Tool and Hierarchy for Diagnosis) ו-22 מלנומות ממאירות אשר סווגו כ-MPATH-Dx בדרגה 4 או 5, מהמרכז הרפואי של בוסטון.

למלנומות הממאירות היה עובי ממוצע מקסימלי 1.8 ± 2.1 מ"מ, עם 7/22 ביופסיות שהראו נוכחות של כיב. הרקמות נצבעו עם כתם Fontana Masson כדי לזהות פיגמנט או נצבעו אימונוהיסטוכימית לאדיפופילין, מרכיב החלבון העיקרי של אגלי שומן. טיפות פיגמנט וליפידים כומתו באמצעות ImageJ ו-CellProfiler, בהתאמה.

תוצאות המחקר הדגימו כי לא נמצא הבדל משמעותי בשטח הפיגמנט הכולל בין נגעים מלנוציטיים שפירים למלנומה ממאירה. בין נגעים שפירים לממאירים נמצאה ירידה של 66% בתכולת השומנים ו-68% בתכולת השומנים\פיגמנטים (P < 0.05).

מתוצאות מחקר זה עולה כי יחסי תכולת שומנים ותכולת שומנים/ פיגמנטים עשויים להבחין בין נגעים מלנוציטיים שפירים וממאירים. ממצאים אלה עשויים להיות שימושיים ככלי לאבחון נגעים פיגמנטרים המהווים אתגר היסטופתולוגי.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה