פמברוליזומאב וניבולומאב (נוגדני אנטי-PD-1) נמצאים בשימוש נרחב בקרב חולי מלנומה. עם זאת, מעולם לא בוצעה השוואה של היעילות והבטיחות של תרופות אלו באופן ישיר, מה שמותיר לרופאים מעט מרחב בחירה בין הטיפולים. במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Melanoma Research ביקשו החוקרים המחקר להשוות בין פמברוליזומאב לניבולומאב, לטיפול במלנומה גרורתית\לא נתיחה.

המחקר הנוכחי כלל סך של 1,037 נבדקים עם מלנומה גרורתית\בלתי נתיחה שטופלו בקו ראשון עם אימונותרפיה נגד PD-1 (ניבולומאב או פמברוליזומאב). 455 (44%) מהנבדקים טופלו עם פמברוליזומאב ו-582 (56%) עם ניבולומאב.

תוצאות המחקר הדגימו כי חציוני ההישרדות הכוללת המשוערת (overall survival – OS) בקבוצות פמברוליזומאב וניבולומאב עמדו על 17.4 ו-20.0 חודשים, בהתאמה (יחס סיכונים: 1.1, רווח סמך 95%: 0.94-1.28, P = 0.2323). ההישרדות החציונית ללא התקדמות (progression-free survival - PFS) הייתה 5.6 ו-7.5 חודשים, בהתאמה (יחס סיכונים: 1.13, רווח בר-סמך 95%: 0.98-1.23, P = 0.0941). OS המשוערת לשנתיים ושלוש שנים בקבוצות פמברוליזומאב וניבולומאב, עמדו על 42/34% ו-47/37%, בהתאמה, וה-PFS היה 25/21% ו-29/23%, בהתאמה. 391 (49%) מהנבדקים דיווחו על תופעות לוואי (מכלל דרגות) הקשורות למערכת החיסון (immune-related adverse events – irAEs), ובכללם 133 (42%) הקשורים לטיפול בפמברוליזומאב ו-258 (53%) לטיפול בניבולומאב. 72 (9.6%) irAEs היו בדרגה 3-4, 29 בזמן הטיפול עם פמברוליזומאב (9%) ו-48 בזמן הטיפול עם ניבולומאב (11%). לא היו הבדלים ב-OS, ב-PFS ובשיעורי התגובה הכוללת בין הטיפול עם ניבולומאב לטיפול עם פמברוליזומאב בחולים שלא טופלו בעבר למלנומה מתקדמת\גרורתית. לא נמצאו הבדלים בין הטיפולים בשכיחות של irAEs בדרגות 1-2 ו-3-4.

מתוצאות מחקר זה עולה כי, בקרב חולי מלנומה גרורתית\בלתי-נתיחה, בחירת הטיפול צריכה להתבסס על החלטה משותפת של חולים ומטפלים. טרם ניתן לקבוע העדפה בין טיפולי אנטי-PD-1.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה