תסמינים נשימתיים מהווים את התלונות הנפוצות ביותר במתאר של רפואה ראשונית. לעתים, תסמינים אלה נפתרים בעצמם, אך מנגד הם יכולים להיות סימן למחלה חמורה. ככל שעולים עומס העבודה על רופאים והוצאות הבריאות, שימוש במיון בטריאז׳ של חולים לפני ייעוצים פרונטליים יכול להיות שימושי ולהציע למטופלים בסיכון נמוך אמצעי תקשורת חלופיים.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר, שממצאיו תוארו בכתב העת Annals of Family Medicine, היתה לאמן מודל של לימוד מכונה למיין מטופלים עם תסמינים נשימתיים לפני הביקור במרפאה של רפואה ראשונית ולבחון את תוצאי המטופלים בהקשר של הטריאז׳.
במסגרת המחקר אימנו חוקרים מודל של לימוד מכונה על ידי שימוש במאפיינים קליניים אשר היו זמינים לפני הביקור בלבד. טקסטים קליניים חולצו מתיקים של 1,500 מטופלים אשר קיבלו 1 מ-7 קודים של ICD10 (J00, J10, JII, J15, J20, J44, J45). כלל המרפאות באזור רייקיאביק שבאיסלנד נכללו במחקר. המודל שאומן ניקד מטופלים בשני סטים חיצוניים של מידע וחילק אותם לעשר קבוצות סיכון (ציון גבוה יותר מעיד על סיכון גבוה יותר). לאחר הריבוד, ניתחו החוקרים את התוצאים בכל אחת מהקבוצות.
תוצאות המחקר הראו כי בהשוואה לקבוצות סיכון 6-10, בקבוצות סיכון 1-5 היו מטופלים צעירים יותר עם ערכי CRP נמוכים יותר, שיעורי הערכות חוזרות נמוכים יותר ברפואה ראשונית ורפואה דחופה וכן שיעורים נמוכים יותר של רישום אנטיביוטיקה, הפניות לצילומי חזה וסימני דלקת ריאות בצילומי חזה. כמו כן, בקבוצות 1-5 לא היו סימני דלקת ריאות בצילום חזה או אבחנה של דלקת ריאות על ידי רופא.
ממחקר זה עולה כי מודל של לימוד מכונה ביצע מיון של חולים לפי המצופה מבחינת תוצאים. לכן, נראה כי המודל יכול להפחית את מספר ההפניות לצילומי חזה על ידי אלימינציה הפניית מטופלים ובכך להפחית את שיעורי האינסידנטלומה ללא משמעות קלינית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות