במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The American Journal of Psychiatry ביקשו החוקרים לבחון את היעילות של קריפרזין, אגוניסט חלקי לקולטן D3\D2 (עם עדיפות ל-D3) ולסרוטונין 5-HT1A, כטיפול משלים בהפרעת דיכאון מג'ורי עם היעדר תגובה לטיפול נוגד דיכאון אחד לפחות.
עוד בעניין דומה
זהו מחקר מבוקר-אינבו, כפול סמיות, בו נכללו מבוגרים עם הפרעת דיכאון מג'ורי ותגובה לא מספקת לתרופות נוגדות דיכאון. הנבדקים (n=751) הוקצו אקראית (1:1:1) ל-3 קבוצות: קבוצת אינבו (n=249), קבוצת קריפרזין במינון 1.5 מ"ג\יום (n=250) וקבוצת קריפרזין במינון 3.0 מ"ג\יום (n=252).
התוצא העיקרי של מחקר זה היה השינוי מקו הבסיס ועד לשבוע 6 בציון כולל בסולם דירוג הדיכאון Montgomery-Åsbergי(MADRS). הבדלים ממוצעים בריבועים הפחותים נמדדו באוכלוסיית הכוונה לטיפול (modified intent-to-treat – mITT), וזאת באמצעות מודל אפקט מעורב למדידות חוזרות עם התאמה להשוואות מרובות.
תוצאות המחקר הדגימו כי בשבוע 6, הירידה הממוצעת (ביחס למצב הבסיס) בציון MADRS הכולל היתה גדולה יותר באופן מובהק בקבוצת קריפרזין במינון 1.5 מ"ג\יום, וזאת בהשוואה לאינבו (14.1- לעומת 11.5-). דבר זה לא הודגם בקבוצה אשר טופלה עם קריפרזין במינון 3.0 מ"ג\יום (13.1-).
הבדלים משמעותיים בין קבוצות קריפרזין במינון 1.5 מ"ג\יום וקבוצת האינבו נצפו גם בשבועות 2 ו-4 לטיפול. בקרב החולים שקיבלו קריפרזין במינון 1.5 מ"ג\יום היתה סבירות גבוהה יותר לעמידה בקריטריונים לתגובה (MADRS), בהשוואה לקבוצת האינבו (44.0% לעומת 34.9%). לא הודגם שוני מובהק בין הקבוצות בשיעורי ההפוגה.
תופעות לוואי שכיחות של הטיפול - מעל 5% בשתי קבוצות הקריפרזין - פי שניים מאשר בקבוצת האינבו - היו אקתיזיה ובחילות.
מתוצאות מחקר זה עולה כי מתן קריפרזין כטיפול משלים במינון 1.5 מ"ג\יום הינו יעיל בהפחתת תסמיני דיכאון, וזאת בקרב מבוגרים עם הפרעת דיכאון מג'ורי עם תגובה לא מספקת לתרופות נוגדות דיכאון. קריפרזין היה בדרך כלל נסבל היטב עם פרופיל בטיחות שעולה בקנה אחד עם ממצאים ממחקרים קודמים.
תגובות אחרונות