נוגדני anti- PD1י(anti-programmed cell death protein 1), פמברוליזומאב וניבולומאב, לבד או בשילוב עם איפילימומאב, הפכו לטיפול הסטנדרטי במלנומה ובמספר רב של גידולים ממאירים אחרים. תופעות לוואי נוירולוגיות עקב טיפול זה הינן מצב נדיר, אשר עודנו לא מאופיין היטב.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר רטרוספקטיבי אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Melanoma Research ביקשו החוקרים לבחון את תופעות לוואי אלו. המחקר אשר התנהל ב-10 מרכזים לטיפול בסרטן, כלל מטופלים אשר פיתחו תופעות לוואי נוירולוגיות בזמן הטיפול עם PD1 (לבד/בשילוב עם איפילימומאב). המחקר הנוכחי כלל סך של 58 חולים.
תוצאות המחקר הדגימו כי הזמן החציוני מתחילת הטיפול ועד להתפתחות תופעות לוואי נוירולוגיות עמד על 7 שבועות (טווח: 1-86.5 שבועות). 37 (64%) מההרעלות היו במערכת העצבים ההיקפית. 50 (86%) מטופלים טופלו בקורטיקוסטרואידים, ובכללם 22 (37%) מטופלים אשר נזקקו לאימונומודולציה נוספת, ובכללה - אימונוגלובולין תוך ורידי (16), פלזמהרזיס (7), mycophenolate mofetil ,(1) cyclophosphamideי(4) ו-rituximab (1). פתרון מלא של הסימפטומים הנוירולוגים הושג בקרב 27 (46%) נבדקים ו-2 (4%) חולים מתו כתוצאה מסיבוכים משניים לתופעות הלוואי הנוירולוגיות. שיעור התגובה של הסרטן לאימונותרפיה עמד על 78%.
מתוצאות מחקר זה עולה כי הטיפול עם PD-1 הינו בעל תופעות לוואי נוירולוגיות. תופעות לוואי אלו אינן משפיעות על התגובה לטיפול אך עשויות להיות בלתי הפיכות או להחמיר אצל חלק מהמטופלים כך שעשוי להידרש מתן אימונומודולציה מעבר לקורטיקוסטרואידים.
מקור:
תגובות אחרונות