בסקירה רטרוספקטיבית זו בחנו החוקרים מ-Memorial Sloan Kettering Cancer Center ,New York, NY, USA נתונים של כ-3,000 חולים ממאגר מידע פרוספקטיבי, שכלל חולי סרטן מעי גס אשר נותחו לכריתת גרורות כבדיות. הם העריכו את הסיכון להישנות ואת ההישרדות בנקודות זמן שונות (בשיטת Kaplan-Meier) ואת המיתאם בין השניים (בשיטת Spearman's rank correlation).
תוצאות במעקב חציוני של 8.4 שנים:
- זמן חציוני עד הישנות היה 1.3 שנים
- חציון הישרדות היה 5.2 שנים
ב-85% ממקרי המוות דווחה הישנות לפני התמותה. הזמן החציוני מדווח הישנות עד ומוות היה שנתיים.
המיתאם בין הישנות לתמותה היה חלשה עם מקדם קורלציה של 0.3-0.56.
כמו כן הם ביצעו מטה אנליזה של מחקרי פאזה 3 רלבנטים והישוו יחסי סיכון hazard ratios (HRs)) להישנות והישרדות . המיתאם עמד על 0.2 עם P=0.71.
מסקנות החוקרים: נמצא מתאם מינימלי בין הישרדות ללא הישנות לבין הישרדות כוללת לאחר כריתה של גרורות בכבד המעי הגס. הישרדות ללא הישנות היא מטרה חליפית לא מספקת להישרדות כוללת במחלה זו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות