במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Annals of the Rheumatic Diseases', מטרת החוקרים הייתה לקבוע את המגמות של ההיארעות, השכיחות, והתמותה, של זאבת אדמנתית מערכתית (SLE) בקרב האוכלוסייה בארצות הברית, לאורך ארבעה עשורים.
עוד בעניין דומה
החוקרים זיהו את כל חולי ה-SLE במחוז אולמסטד, מינסוטה (ארצות הברית), אשר ענו על קריטריוני ה-European Alliance of Associations for Rheumatology (EULAR)/American College of Rheumatologyי(ACR) ל-SLE בתקופה בין 1976-2018. שיעורי ההיארעות והשכיחות הספציפיים לגיל ומין הותאמו ל-standard 2000 projected population בארצות הברית. ציון ה-EULAR/ACR היווה כפרוקסי לחומרת המחלה. כמו כן, החוקרים העריכו את יחס התמותה המתוקנן (SMR: Standardized mortality ratio).
נמצאו 188 מקרי SLE בשנים 1976-2018 (גיל ממוצע 46.3 ± סטיית תקן 16.9; 83% נשים). שיעור ה-SLE השנתי הכולל בתקנון לגיל ומין על כל 100,000 אנשים היה 4.77 (רווח בר-סמך של 95% 4.09 עד 5.46). ההיארעות הייתה גבוהה יותר בנשים (7.58) לעומת גברים (1.89). שיעור ההיארעות עלה מ-3.32 במהלך 1976-1988 עד ל-6.44 במהלך 2009-2018. שיעורי ההיארעות היו גבוהים יותר בקרב אוכלוסיות המיעוט האתניות, בהשוואה לאוכלוסייה הלבנה שאינה היספאנית. ציון ה-EULAR/ACR לא השתנה באופן מובהק לאורך זמן. השכיחות הכוללת עלתה מ-30.6 ב-1985 ל-97.4 ב-2015. במהלך תקופת המחקר, לא נצפה שיפור ב-SMR לאורך זמן (p=0.31).
לסיכום, היארעות ושכיחות מקרי הזאבת נמצאת בעלייה בקרב אוכלוסייה זו בארצות הברית. העלייה בשכיחות עשויה להיות מוסברת, לפחות באופן חלקי, על ידי העלייה במגוון האוכלוסייה בארצות הברית. לא נמצאה עדות לשינוי בחומרת המחלה לאורך זמן. פער ההישרדות בין חולי SLE לבין האוכלוסייה הכללית נותר ללא שינוי. החוקרים מסכמים כי ככל שאוכלוסיית ארצות הברית תמשיך להיות מגוונת יותר, כך תימשך גם העלייה בהיארעות מקרי ה-SLE.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות