נכון להיום, חסרות המלצות תזונתיות ייעודיות למטופלים הסובלים משילוב של מיגרנה ותסמונת המעי הרגיז (IBS). במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת BMC Neurology, מטרת החוקרים היתה לבדוק את ציוני החומרה של שתי הפרעות נפוצות הקשורות לכאב, ביחס לצריכה של מקרו ומיקרו נוטריינטים שונים.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו מחקר חתך על מטופלים הסובלים במקביל ממיגרנה ומ-IBS. במסגרת המחקר הוערכו תדירות ועוצמת התקפי המיגרנה וכן חומרת ה-IBS. נתונים על הצריכה התזונתית נאספו באמצעות שאלוני תדירות המזון ושחזורי צריכת מזון של 24 שעות.
בסך הכל השתתפו במחקר 100 מטופלים, בגיל חציוני של 36 שנה. ציוני החומרה של מיגרנה ו-IBS היו בקורלציה חיובית לצריכת שומן ונחושת, ובקורלציה שלילית עם צריכת סיבים ואבץ. צריכת נחושת היתה מנבא בלתי תלוי הן לחומרת המיגרנות והן לחומרת ה-IBS (P 0.033, < 0.001).
בהשוואה למטופלים עם מיגרנה כרונית (n = 31), מטופלים הסובלים ממיגרנה אפיזודית (n = 69) צרכו ירקות מבושלים וטריים ולחם סובין חיטה בתדירות גבוהה יותר באופן מובהק (P 0.009, 0.004, 0.021) וצרכו שמנים מוקשים בתדירות נמוכה יותר (P 0.046).
חולים עם עוצמת מיגרנה בינונית (n = 37) היו בעלי סיכוי גבוה יותר באופן מובהק לצריכה של משקאות צמחיים (P 0.014) לעומת מטופלים הסובלים ממיגרנה בעוצמה חמורה (n = 63).
מטופלים עם IBS בדרגה קלה (n = 13) ובינונית (n = 41) צרכו לחם סובין חיטה בתדירות גבוהה יותר באופן מובהק (P 0.003) לעומת מטופלים הסובלים מ-IBS בדרגה חמורה (n = 46).
החוקרים מסכמים כי לפי תוצאות המחקר ניתן להמליץ למטופלים הסובלים ממיגרנה ומתסמונת המעי הרגיז להקפיד על תזונה דלת שומן ונחושת ועשירה בסיבים ובאבץ.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות