אבחנות קוגניטיביות ברפואה ראשונית אינן תמיד ישימות באופן פיזי בגלל מצבים כרוניים והגבלות ביכולת הנסיעה. ניתן להקל את התהליך של זיהוי דמנציה באמצעות כלים אבחנתיים יעילים יותר במונחי זמן וקלות ביצוע, בייחוד במתאר של ביצוע פעולות מרחוק.

במחקר הנוכחי ניסו החוקרים להעריך האם ראיון טלפוני לתפקוד קוגניטיבי יכול להיות חלופה פשוטה ומדויקת לסקירה קוגניטיבית ברפואה ראשונית. במחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Annals of Family Medicine ערכו החוקרים את הראיון הטלפוני לתפקוד קוגניטיבי (טווח 0-41), ל-810 מתוך 1,473 מטופלים מבוגרים בגיל 84.5 (ס״ת 2.4).

החוקרים בחנו את הגליונות הרפואיים של המשתתפים עם ציון של 30 ומטה בראיון הטלפוני וכן של מדגם מצומצם ואקראי של מטופלים עם ציון גבוה מ-30 על מנת לאבחן דמנציה תוך שימוש בכל המידע מניסוי ה-Prevention of Dementia by Intensive Vascular Care מ-8-12 שנים של מעקב. על מנת לתקן הטיה מסוג verification השתמשו החוקרים בהשלמות מרובות של נתונים (multiple imputations).

תוצאות המחקר הראו כי מתוך 810 המשתתפים, 155 (19.1%) קיבלו ציון של 30 ומטה בראיון הטלפוני, ואילו 655 (80.9%) היו בעלי ציון גבוה מ-30 בראיון.

סריקה של התיקים הרפואיים הראתה כי 8.4% (13/154) מהמטופלים סבלו מדמנציה בקרב קבוצת המשתתפים עם ציון של 30 ומטה בראיון הטלפוני לעומת 0 מטופלים בקבוצה עם ציון גבוה מ-30. השלמת נתונים לקבוצת המשתתפים עם ציון גבוה מ-30 הדגימה הערכת חציון של 7/655 (1.1%; טווח בין-רבעוני – 5-8) מקרי דמנציה.

לאחר השלמות נתונים מרובות, נמצא כי ערך החתך האופטימלי היה ציון של 29 ומטה כאשר הרגישות הממוצעת עמדה על 65.4%, הסגוליות על 87.8%. ערך מנבא חיובי היה 11.9% וערך מנבא שלילי היה 99.0%. שטח תחת העקומה במקרה זה היה 77.4% (רב״ס 95% - 56.3-90.0%).

ממחקר זה עולה כי באוכלוסיה המבוגרת שהשתתפה, הראיון הטלפוני לתפקוד קוגניטיבי היווה כלי סקירה יעיל לשלילת דמנציה ובכך יכול להיות שימושי בעיקר כאשר לא ניתן לקיים תקשורת פרונטלית ברפואת משפחה או במתאר של מחקר. הפוטנציאל להגיע למספר גדול של אנשים במחיר נמוך יחסית יכול לתרום משמעותית לניהול רפואי יעיל יותר ברפואה ראשונית.

מקור:

Abdulrahman H. et al. Annals of Family Medicine (2022). https://doi.org/10.1370/afm.2768

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה