הניהול הרפואי של מחלות מעי דלקתיות (IBD) הפך להיות מוקד עניין בעקבות זיהוי המתווכים החיסוניים המסוימים הנקשרים לפתוגנזה של מחלות אלו. IL-23 הוא ציטוקין דלקתי, המעורב הן בחיסוניות המולדת והן בזו הנרכשת, וזוהה כמטרה טיפולים במחלות קרוהן (CD) וקוליטיס כיבית (UC). ציטוקין זה מעורב במחלה בשל עיכוב בשלב מוקדם במסלול של T helper 17 (Th17).
עוד בעניין דומה
במסגרת סקירה אשר פורסמה בכתב העת 'Journal of Crohn's and Colitis', החוקרים בדקו את המידע הקיים על יעילותם של מעכבי IL-23 בטיפול ב-IBD, ואת פוטנציאל יכולתם כמנבאים מולקולריים וקליניים תגובתיים, אשר יסייעו במתן טיפול רפואי מותאם אישית לחולים.
החוקרים סקרו וסיכמו את המידע הקיים מניסויים קליניים שנערכו על השימוש במספר מעכבי IL-23: ריסנקיזומאב (סקייריזי), ברזיקומאב, מיריקיזומאב וגוסלקומאב לצורך טיפול ב-IBD. כמו כן, החוקרים בדקו את ממצאי המחקרים על הטיפולים הללו ל-IBD ולמצבים נוספים אחרים הנקשרים לחיסוניות, לצורך הערכת התגובה למעכבי IL-23.
מחקרים קליניים מוקדמים הראו תוצאות מבטיחות בעקבות התחלת הטיפול עם מעכבי IL-23 וכן בעקבות המשך הטיפול איתם בקרב חולי קרוהן וקוליטיס כיבית. כמו כן, מסקירת החוקרים נמצא כי רמות ה-IL-22 טרום ולאחר הטיפול, ורמות ה-IL-17, עשויות לשמש כמנבא מולקולרי אפשרי לתגובה לטיפול בקרב מספר מחקרים. עד כה, לא זוהו מנבאים קליניים מובהקים לתגובה לטיפול.
החוקרים מסכמים כי עיכוב של IL-23 היא גישה טיפולית מבטיחה לטיפול ב-IBD. קיים צורך בחקירה מעמיקה יותר של מנבאי תגובה מולקולריים וקליניים, אשר יזהו את המטופלים אשר עשויים להרוויח מטיפולים אלו במידה טובה.
מקור:


הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה

תגובות אחרונות