טרשת נפוצה 13.04.2021

השפעת אימון אירובי על התפקוד הקוגניטיבי בחולי טרשת נפוצה

במחקר נחקרה ההשפעה של פעילות גופנית בעצימות גבוהה על האיזורים הקוגניטיביים של עיבוד מידע, למידה וזיכרון ושטף דיבור בחולי טרשת נפוצה

ליקוי קוגניטיבי נפוץ מאוד אצל חולי טרשת נפוצה. אימון אירובי מתקדם הינו גישה מבטיחה בנושא שימור ואף שיפור הביצועים הקוגניטיביים אצל אנשים עם טרשת נפוצה.

מטרת המחקר היתה לחקור את ההשפעה של פעילות גופנית בעצימות גבוהה על האיזורים הקוגניטיביים של עיבוד מידע, למידה וזיכרון ושטף דיבור אצל חולי טרשת נפוצה.

מחקר מבוסס הקצאה אקראית זה כלל קבוצת אימון (n=43, אשר קיימו 24 שבועות של אימון גופני מבוקר בעצימות גבוהה, ולאחר מכן פעילות גופנית עצימה ללא הנחיה) וקבוצת "רשימת המתנה״ (n=43, אשר קיימו 24 שבועות של אורח חיים שגרתי ואחריהם אימון גופני מבוקר בעצימות גבוהה).

ההערכות כללו מבחני נוירופסיכולוגים מסוג BRB-N, דיווחים עצמיים על מצב- רוח והערכת כשירות קרדיו- נשימתית. נתונים שפורסמו היו בשימוש לייצור z- scores בהתאמה לתוצאות BRB-N. ליקוי קוגניטיבי הוגדר על פי Z-score אחד או יותר ⩽ –1.5SD.

תוצאות המחקר הראו שלא היו שינויים בין הקבוצות בדירוגי BRB-N לאחר פעילות גופנית מאומצת. בתת קבוצה אשר היתה לקויה קוגניטיבית (43% מהקבוצה הכוללת) ההערכות בין הקבוצות הצביעו על שיפור קליני פוטנציאלי במבחן ה-Symbol Digit Modalities Test. כושר קרדיו-נשימתי היה טוב יותר בקבוצה הכוללת ובקבוצה הלקויה קוגניטיבית.

מסקנת החוקרים היתה כי בקבוצת חולי הטרשת הנפוצה, 24 שבועות של פעילות גופנית מאומצת בהשגחה לא השפיעו על אף איזור קוגניטבי בקבוצה הכוללת אך שיפרו מהירות עיבוד בקבוצה הלקויה קוגניטיבית.

מקור:

Martin Langeskov-Christensen et. al (2020) Multiple Sclerosis Journal DOI: https://doi.org/10.1177/1352458520973619

נושאים קשורים:  מחקרים,  אימון אירובי,  פעילות גופנית,  קוגניציה,  טרשת נפוצה
תגובות