מחלות לב 10.01.2021

מהו משך הזמן האופטימלי לטיפול נוגד-טסיות כפול לאחר צנתור התערבותי?

במחקר בוצעה הערכת DAPT בהשוואה לטיפול יחיד במעכבי P2Y12 לאחר צנתור התערבותי. הנה התוצאות העדכניות

קיים דיון רחב לגבי סוגיית משך הזמן האופטימלי לטיפול נוגד-טסיות כפול (DAPT) בתקופת הדור השני של סטנטים מפרישי-תרופה. יותר ויותר נתונים מראים כי אפשר לתת DAPT לפרק זמן קצר יותר.

במחקר זה בוצעה מטה-אנליזה להערכת DAPT בהשוואה לטיפול יחיד במעכב P2Y12 לאחר צנתור התערבותי (percutaneous coronary intervention – PCI). בוצע חיפוש במאגרי PubMed, Embase ו-Cochrane Central מראשיתם ועד אוקטובר 2019, וזוהו מחקרים אקראיים מבוקרים אשר השוו תוצאות בין מטופלים שטופלו ב-DAPT לעומת טיפול יחיד במעכב P2Y12 לאחר PCI.

התוצאים הראשיים כללו דימום מאג'ורי, ארועים איסכמיים (אוטם שריר לב, שבץ מוחי, סטנט תרומבוזיס, אירועים לבביים שליליים מאג'וריים), תמותה מכל סיבה ותמותה קרדיווסקולרית. שיעורי האירועים חולצו ונעשה שימוש במודל ה- Mantel-Haenszel fixed-effects לצורך ביצוע המטה-אנליזה. ניתוח תתי-קבוצות בוצע באמצעות שיטת ה-generic inverse variance.

החוקרים בחנו 4 מחקרים עם 29,089 מטופלים אקראיים. השימוש בטיפול יחיד במעכב P2Y12 נמצא קשור לסיכון נמוך ב-30% לדימום מאג'ורי (יחס סיכויים 0.70, רווח בר-סמך 95% 0.60-0.81; p<0.01). תוצאי ארועים איסכמיים ותמותה היו דומים בשתי הקבוצות. מבחינת התוצא של דימום מאג'ורי, התוצאות הראו עדיפות לשימוש בטיפול יחיד במעכב P2Y12 בתתי-קבוצות של גיל, מין, סוכרת, מחלת כליות כרונית, תסמונת קורונרית אקוטית ומחלה רב-כלית.

מטה-אנליזה זו מספקת את המידע העדכני ביותר לגבי השימוש ב-DAPT ומשך זמן הטיפול. לאחר תקופה התחלתית קצרה של DAPT, נראה כי קיימת עדיפות לטיפול יחיד במעכב P2Y12 מבחינת אופטימיזצית הסיכון לדימום ותרומבוזיס לאחר PCI.

מקור: 

Aaqib H. Malik et. al (2020) Am J Cardilo., https://doi.org/10.1016/j.amjcard.2020.04.027

נושאים קשורים:  צנתור התערבותי,  מחלת לב איסכמית,  מטה אנליזה,  מחקרים,  נוגדי טסיות
תגובות