ידוע כי עד כה לא ננקטה גישה ללא הטיות להפרעה החיסונית הקשורה ל-COVID-19. מטרת החוקרים היתה לזהות מרקרים חיסוניים שלא דווחו בעבר, שיהיו מסוגלים להבחין בין חולים עם COVID-19 לבין חולי בקרה בריאים, כמו גם לחזות מחלה קלה לעומת קשה.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו מחקר תצפיתי, פרוספקטיבי, רב-מרכזי, על חולים עם COVID-19 בחומרה קלה/בינונית (7) או קשה (19), שנתנו את הסכמתם. הם ביצעו אפיון חיסוני של הלויקוציטים בדם מלא מהחולים, עם הקבלה לאשפוז במחלקה רגילה או בטיפול נמרץ, כמו גם בנבדקי בקרה בריאים. לאחר מכן בחנו את הקשרים הרלוונטיים מבחינה קלינית באמצעות אנליזה לא מפוקחת.
החוקרים מצאו כי היתה עלייה במרקרים הגרנולוציטיים (נויטרופילים, אאוזינופילים ובאזופילים) בחולים עם הדבקה ב-COVID-19, שהצליחו להבדיל בין נבדקים עם מחלה קלה לבין כאלו עם מחלה קשה.
זאת ועוד, נמצא כי עלייה בכמות הנויטרופילים מסוג CD15 + CD16 +, ירידה בביטוי אינטגרין CD11b על גבי הגרנולוציטים וירידה בביטוי CRTH2, הקשור למסלול Th2 באאוזינופילים ובאזופילים, היוו את "החתימה החיסונית" של COVID-19. החוקרים דיווחו כי חומרת המחלה הייתה קשורה להופעת ביטוי מוגבר של PD-L1 בבאזופילים ואאוזינופילים, כאשר חתימה גרנולוציטית זו לוותה בנטרול מונוציטים ולימפוציטים. החוקרים מצאו קורלציה עם ציונים קליניים מתוקפים, עובדה התומכת בקשר פתופיזיולוגי.
החוקרים הגיעו למסקנה כי מרקרים פנוטיפיים של גרנולוציטים במחזור הדם יכולים להבין בצורה מהימנה בין אנשים עם וללא הדבקה ב-COVID-19, כמו גם בין דרגות חומרה שונות של המחלה.
החוקרים סבורים כי הדבקה ב-COVID-19 משנה את התדירות ואת הפנוטיפים הפונקציונליים של תתי-קבוצות של גרנולוציטים, כאשר עלייה ב-CRTH2 מהווה סמן ביולוגי למחלה.
מקור:
תגובות אחרונות