מגיפת הקורונה 08.11.2020

שכיחות גבוהה של בעיות נפשיות בקרב סטודנטים בצרפת שחוו סגר

תוצאות מחקר נרחב שנעשה במהלך מגיפת הקורונה מלמדות על אתגר חדש-ישן לאוניברסיטאות: תגבור משמעותי של שירותי בריאות הנפש בקמפוס

בקרב האוכלוסיה הכללית, נראה כי סטודנטים באוניברסיטאות רגישים במיוחד לבעיות נפשיות שהן תולדה של אמצעי המניעה במגיפת הקורונה ובראשן ההסגר הראשון.

מחקר זה מדד את שכיחותם של תסמיני בריאות הנפש המדווחים בדיווח אישי, זיהה גורמים נלווים, והעריך את מקורות הטיפול בקרב סטודנטים באוניברסיטאות שחוו את הסגר הראשון ב-COVID-19 בצרפת. החוקרים מ- Centre Hospitalier באוניברסיטת ליל בצרפת פרסמו את ממצאיהם ב-JAMA NETWORK.

מ-17 באפריל עד 4 במאי 2020 נאספו נתונים מ-69,054 סטודנטים החיים בצרפת במהלך הסגר. כל האוניברסיטאות בצרפת התבקשו לשלוח דוא"ל לסטודנטים שלהם ובו בקשה למלא שאלון מקוון. אוכלוסיית היעד היתה כ-1,600,000 סטודנטים.

נחקרו המדדים האלה: שיעורי המחשבות האובדניות בדיווח אישי; מצוקה קשה, מתח, חרדה ודיכאון - הוערכו באמצעות 22 פריטים בשאלון אימפקט אירועים Impact of Events Scale-Revised,י10 פריטים במדד Perceived Stress Scale,י20 הפריטים במדד State-Trait Anxiety Inventory ו-13 הפריטים ב-Beck Depression Inventory, בהתאמה.

המשתנים המשותפים (Covariates) היו: מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, מדדי זהירות (כלומר אובדן הכנסה או דיור באיכות ירודה), נתונים הקשורים לבריאות, מידע על הסביבה החברתית וצריכת מדיה. נאספו גם נתונים הנוגעים לחיפוש אחרי טיפול. בוצעו ניתוחי רגרסיה לוגיסטית רב משתנים לזיהוי גורמי סיכון.

מתוך 1,600,000 סטודנטים, 69,054 סטודנטים מילאו את הסקר (4.3%). גיל החציוני היה 20 (טווח: 18-22) שנים. המדגם הורכב בעיקר מנשים, 50,251 (72.8%) וסטודנטים בשנה א' (47.0%).

שכיחות מחשבות אובדניות, מצוקה קשה, מתח גבוה נתפס, דיכאון קשה ורמת חרדה גבוהה היו 11.4% (7,891 סטודנטים), 22.4% (15,463 סטודנטים), 24.7% (17,093 סטודנטים), 16.1% (11,133 סטודנטים) ו-27.5% (18,970 סטודנטים) בהתאמה. 29,564 סטודנטים (42.8%) דיווחו על תוצאה אחת לפחות, ביניהם 3,675 (12.4%) דיווחו כי הם פגשו איש מקצוע בתחום הבריאות.

בין גורמי הסיכון שזוהו דיווח על תוצאה אחת לפחות בבריאות הנפש נקשר באופן חיובי למין - נשים (יחס הסיכויים: 2.10; רווח בר-סמך של 95%: 2.02-2.19; P<.001) או  מגדר לא חצוי (יחס הסיכויים: 3.57; רווח בר-סמך של 95%: 2.99-4.27; P<.001); זהירות (אובדן הכנסה; יחס הסיכויים: 1.28; רווח בר-סמך של 95%: 1.22-1.33; P<.001; דיור באיכות נמוכה; יחס הסיכויים: 2.30; רווח בר-סמך של 95%: 2.06-2.57; P<.001);

היסטוריה של מעקב פסיכיאטרי (יחס הסיכויים: 3.28; רווח בר-סמך של 95%: 3.09-3.48; P <.001), תסמינים תואמים ל-19-COVID (יחס הסיכויים: 1.55; רווח בר-סמך של 95%: 1.49-1.61; P <.001); בידוד חברתי (תחושת אינטגרציה חלשה; יחס הסיכויים: 3.63; רווח בר-סמך של 95%: 3.35-3.92; P <.001; איכות נמוכה של יחסים חברתיים; יחס הסיכויים: 2.62; רווח בר-סמך של 95%: 2.49-2.75; P <.001: ואיכות נמוכה של המידע שהתקבל (יחס הסיכויים: 1.56; רווח בר-סמך של 95%: 1.49-1.64; P <.001).

ממצאי מחקר זה מצביעים על כך שבריאותם הנפשית של הסטודנטים היא נושא בריאות הציבור שהפך קריטי עוד יותר בהקשר למגיפה והדגיש את הצורך לחזק את המניעה, המעקב והגישה לטיפול. תוצאות מחקר סקר זה מצביעות על שכיחות גבוהה של בעיות נפשיות בקרב סטודנטים בצרפת שחוו סגר.

מקור:

Wathelet M, Duhem S, Vaiva G, et al. Factors Associated With Mental Health Disorders Among University Students in France Confined During the COVID-19 Pandemic. JAMA Netw Open. 2020;3(10):e2025591. doi:10.1001/jamanetworkopen.2020.25591

נושאים קשורים:  מחקרים,  קורונה,  בריאות הציבור,  19-COVID,  סטודנטים,  פסיכיאטריה,  שרותי בריאות בקהילה
תגובות