סוכרת 22.09.2020

תפקוד מיטוכונדרי, עמידות לאינסולין והשלכות גנטיות אפשריות

תוצאות מחקרים שנעשו לאחרונה תומכות בתיאוריה: תפקוד מיטוכונדרי ירוד קשור לעמידות לאינסולין דרך ההשפעה שלו על איזון אנרגיה בתא

סוכרת. אילוסטרציה

עמידות לאינסולין היא מנגנון בסיסי בהתפתחות סוכרת סוג 2 והיא נוכחת ברוב האנשים הנמצאים במצב של טרום סוכרת. לעמידות לאינסולין יש גורמים תורשתיים וסביבתיים אשר מכוונים לשימור אנרגיה ומטבוליזם.

תובנות שהופקו ממחקרים גנטיים שנערכו לאחרונה וממחקרים של חילוף חומרים in vivo ו-x vivo הדגישו את המשמעות החשובה של תפקוד מיטוכונדרי על פיזור שומנים ועמידות לאינסולין. מחקרים אלה תמכו בתיאוריה שתפקוד מיטוכונדרי ירוד קשור לעמידות לאינסולין דרך ההשפעה שלו על איזון אנרגיה בתא. קשר זה נמצא ביחוד ברקמות המגיבות לאינסולין כמו שרירי שלד, רקמות שומן לבן והכבד.

במאמר זה דנו החוקרים בממצאים מתוך המחקרים שתוארו וכן במנגנוניים הפוטנציאלים המקשרים בין תפקוד מיטוכונדרי לקויי לבין עמידות לאינסולין.

מקור: 

Panjamaporn Sangwung et. al (2020) Endocrinology  https://doi.org/10.1210/endocr/bqaa017

נושאים קשורים:  מחקרים,  תפקוד מיטוכונדרי לקוי,  הצטברות ליפידים,  עמידות לאינסולין,  סוכרת סוג 2,  טרום סוכרת
תגובות