אינסומניה 23.06.2019

אינסומניה והפרדת המערכת הלימבית מהזיכרון הרגשי

האם פעילות מוחית שנובעת מחוויה מחודשת של זכרונות רגשיים מהעבר דומה לפעילות שנובעת מחוויות רגשיות חדשות יותר במטופלים עם אינסומניה בהשוואה לאלה עם שינה תקינה

מחקרים קודמים הציעו כי שינה תומכת בשינויים קבועים בייצוג הנוירונלי של ביטוי רגשות באופן בו ניתן לזכור אותם טוב יותר ובצורה מלחיצה פחות כאשר נזכרים בהם בהשוואה לאופן בו נחוו בפעם הראשונה.

סביר כי קטיעת רצף השינה בעקבות התעוררות, מאפיין מרכזי של הפרעות אינסומניה, עשויה להפריע להפחתת המצוקה. החוקרים ניסו להביא תמיכה נוספת לרעיון שהפרעות אינסומניה עשויות לערב חוסר יכולת קבוע של ויסות מצוקה רגשית.

החוקרים השתמשו ב-MRI תפקודי לבדיקת 27 מטופלים עם הפרעות אינסומניה ו-30 משתתפים עם שינה תקינה במטרה לזהות את ההבדלים בפעילות המוחית בחשיפה לרגשות חדשים או כאלה שנחוו מחדש במודע.

החוקרים בדקו האם פעילות מוחית שנובעת מחוויה מחודשת של זכרונות רגשיים מהעבר הרחוק דומה לפעילות שנובעת מחוויות רגשיות חדשות יותר אצל מטופלים עם אינסומניה בהשוואה למטופלים עם שינה תקינה.

תוצאות המחקר חשפו פעילות באזורים הלימביים שהופיעו במהלך חוויות לא נעימות חדשות בהשוואה לחוויות ניטרליות גם אצל מטופלים עם אינסומניה וגם אצל מטופלים עם שינה תקינה. בקרב המטופלים עם השינה התקינה, חוויה מחודשת של חוויות קשות מהעבר לא הובילה לפעילות לימבית. בשונה מכך, בקרב מטופלים עם אינסומניה, נצפתה פעילות בחלקים חופפים של המערכת הלימבית, בייחוד בקורטקס הצינגולייט הדורסלי הקדמי, גם במהלך חוויות חדשות וחוויות קשות שנחוו מחדש.

ההבדל בדפוסי הפעילות בתגובה לרגשות חדשים וישנים בקרב מטופלים עם שינה תקינה מציעה כי הפעלה מחודשת של זיכרון לטווח ארוך לא מובילה לגיוס המערכת הלימבית.

החפיפה של הפעילות בקרב מטופלים עם אינסומניה עולה בקנה אחד עם ההשערה כי מדובר בהפרעה הכוללת פגיעה ביכולת להפריד את המערכת הלימבית מהזיכרון הרגשי. בנוסף, הממצאים הללו מספקים תמיכה נוספת לתפקיד של קורטקס הצינגולייט הקדמי באינסומניה.

מקור:

Wassing, R. et al. (2019) Brain 142,6.

נושאים קשורים:  מחקרים,  הפרעות שינה,  אינסומניה,  MRI תפקודי,  המערכת הלימבית,  זיכרון רגשי
תגובות