הקווים המנחים של ה-AUA - American Urological Association בנוגע לניהול מקרים של מטופלים א-תסמיניים המופיעים עם שתן מיקרוסקופי בדם (microscopic hematuria) כוללים ביצוע של CTU - computerized tomography urography.

CTU מקושר לרמות גבוהות של קרינה מיוננת. עד כה, הסיכון המקושר לממאירות שניונית ותמותה בעקבות הבדיקה אינו ידוע.

החוקרים בדקו את הסיכון לממאירות ואת התמותה הקשורה לקרינה מייננת כתוצאה מ-CTU ביחס ליתרונות האבחוניים הנוספים שיש לבדיקה על פני ביצוע אולטרסאונד כליות. החוקרים ביצעו מחקר שהתבסס על ספרות מתוך ®PubMed במטרה לזהות תשומות מודל.

החוקרים חילצו הערכות בנוגע לשיעורי ממאירות שניונית ותמותה ספציפיים לגיל ומין מתוך שלב 2 של מחקר ה-BEIR - Biologic Effects of Ionizing Radiation 7 באמצעות אקסטרפולציה של מינון תוך שימוש במודל LNT -linear no threshold model.

תוצאות המחקר הראו כי השכיחות של ממאירות מסוג קרצינומה של אפיתל המעבר בדרכי השתן העליונות בקרב מטופלים עם דם מיקרוסקופי בשתן וללא תסמינים הייתה 0.053% ו-0.48% עבור מטופלים עם ממאירות בתאי הכליות. נמצא כי לבדיקת אולטרסאונד הייתה רגישות של 77% לזיהוי ממאירות של תאי אפיתל המעבר ו-82% עבור ממאירות של תאי הכליות.

החוקרים מצאו כי מינון הקרינה האפקטיבי של CTU היה 31.7 מיליסילברט. בהתבסס על הנתונים שהחוקרים אספו, באוכלוסייה של 100,000 מטופלים עם שתן מיקרוסקופי בדם וללא תסמינים יהיו 53.1 ו-478 מטופלים שיאובחנו בממאירות של תאי אפיתל המעבר בדרכי השתן העליונות ובממאירות של תאי הכליה, בהתאמה.

כמו כן, נמצא כי במידה ותבוצע בדיקת אולטרסאונד בלבד, 98.2 מקרים של ממאירות בתאי אפיתל המעבר יפוספסו. בנוסף, 149 מקרים נוספים של ממאירות שניונית ייגרמו בעקבות ה-CTU, כאשר מתוכם 101 מקרים יהיו קטלניים. ישנו צורך בביצוע 1,018.3 מחקרי CTU נוספים על מנת לזהות את המקרים הנוספים של ממאירות בדרכי השתן העליונות.

החוקרים הסיקו כי בהתבסס על מודלי הסיכון הקיימים כיום, ביצוע CTU עבור מטופלים עם שתן מיקרוסקופי בדם ללא תסמינים  עשוי להיות קשור בסיכון קטן, אך מובהק, להתפתחות של ממאירות שניונית ביחס ליתרונות האבחנתיים שהבדיקה מקנה.

מקור: 

Yecies, T. et al. (2018) The Journal of Urology 200,5.

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  כליות,  ממאירות,  תאי כליה,  דם בשתן,  אורוגרפיה,  קרינה מייננת