החוקרים הדגימו מה הן הפגיעות הנפוצות ביותר בקרב מטופלים לאחר פגיעות חריפות בחוט השדרה במהלך ארבעים הימים הראשונים לאחר הפגיעה ומצאו כי ברוב המקרים דווקא לא מדובר בחוסר כיווץ של שריר הדטרוסור.

החוקרים בדקו פרמטרים אורודינמיים במהלך ארבעים הימים הראשונים לאחר פגיעה בחוט השדרה על מנת לבדוק האם יש פגיעה בכיווץ שריר הדטרוסור במהלך השלב החריף של פגיעת חוט שדרה.

החוקרים ביצעו מחקר עוקבה שכלל 54 מטופלים עם חוסר תפקוד נוירוגני של דרכי השתן התחתונות בעקבות פגיעה חריפה בחוט השדרה. המשתתפים במחקר עברו בדיקה אורודינמית במהלך ארבעים הימים הראשונים לאחר הפגיעה באותו מרכזי אוניברסיטאי לפגיעות בחוט השדרה.

הבדיקות האורודינמיות חשפו שבקרב 20 מתוך 54 מטופלים (37%) היה חוסר כיווץ של שריר הדטרוסור, אך רק בקרב 34 מטופלים (63%) נמצאו פרמטרים אורודינמיים שליליים. הבדיקות הראו כי בקרב 32 מטופלים נמצאה פעילות יתר של שריר הדטרוסור, בקרב 25 מטופלים נמצאה חוסר התאמה בין שריר הדטרוסור לבין הספינקטר, בקרב 17 מטופלים נמצא לחץ אחסון בדטרוסור מעל 40 ס"מ מים, בקרב 3 מטופלים נמצא החזר שלפוחית-שופכן (vesicoureteral reflux) ואצל מטופל אחד הייתה היענות נמוכה של שלפוחית השתן (פחות מ-20 מ"ל/ס"מ מים). כמו כן, היו מטופלים אצלם נצפה יותר מפרמטר אורודינמי שלילי אחד.

החוקרים הסיקו כי בניגוד לדעה הרווחת שישנו חוסר כיווץ של שריר הדטרוסור לאחר פגיעה אקוטית בחוט השדרה, כמעט שני שליש מהמטופלים במחקר הנוכחי הראו ממצאים אורודינמיים שליליים אחרים במהלך ארבעים הימים הראשונים לאחר הפגיעה. בנוסף, החוקרים יוצאים מנקודת הנחה שטיפול מוקדם בחוסר תפקוד נוירוגני של דרכי השתן התחתונות בקרב מטופלים עם פגיעות חריפות בחוט השדרה עשוי לשפר את התוצאים האורולוגיים בטווח הארוך, ולכן יש צורך בביצוע בדיקות אורודינמיות בזמן על מנת לאפשר טיפול מותאם אישית.

מקור: 

Bywater, M. et al. (2018) The Journal of Urology 199,6.

נושאים קשורים:  שלפוחית השתן,  נוירוגני,  אורודינמי,  פגיעות חוט שדרה,  היפוטוניה,  מחקרים