המחקר הנוכחי ניסה לזהות גורמים קליניים וגורמים הקשורים לאבנים אשר עשויים לנבא את הצורך בהתערבות ניתוחית אצל מטופלים שנחשבים מבחינה קלינית כמתאימים להתערבות שאינה ניתוחית.

החוקרים ביצעו סקירה רטרוספקטיבית של עוקבה עכשווית של מטופלים אשר נבחרו למעקב לאחר מופע של כאב עוויתי בדרכי השתן (ureteric colic). החוקרים העריכו את המידע הדמוגרפי של המטופלים, מאפייני האבנים, הטיפול שקיבלו בבית החולים והתוצאים בטווח הארוך.

כמו כן, הם ביצעו רגרסיה לוגיסטית רב משתנית על מנת ליצור נומוגרמה שתנבא את הצורך בהתערבות ניתוחית. לאחר מכן, החוקרים בדקו את התוקף של נומוגרמה באמצעות עוקבה בלתי תלויה של מטופלים שהציגו כאב עוויתי בדרכי השתן.

מתוך 870 מטופלים שהציגו כאב עוויתי חריף בדרכי השתן, 527 טופלו תחילה עם טיפול לא ניתוחי ונכללו בניתוח התוצאות. מתוך המטופלים הללו, 113 מטופלים נזקקו לבסוף להתערבות ניתוחית. זמן החציון שעבר מהמופע הראשוני ועד לניתוח היה 11 (טווח בין רבעוני 4-82) ימים.

תוצאות אנליזת ה-MVA הסופית הראו שמשתנים כמו משך תסמינים מעל 3 ימים, אי קבלת חסמי אלפא, היסטוריה קודמת של אבנים בכליות ומיקום, עומס וצפיפות האבנים היו גורמים מנבאים בלתי תלויים לצורך בהתערבות ניתוחית. כמו כן, מטופלים אשר הזדקקו לטיפול עם אופיאדים היו בעלי סבירות גבוהה יותר לצורך בהתערבות ניתוחית. עם זאת, ממצא זה לא היה מובהק מבחינה סטטיסטית.

השטח שמתחת לעקומה (AUC – area under the curve) של המודל הסופי היה 0.802. בנוסף, הנומוגרמה קיבלה תוקף באמצעות עוקבה של 210 מטופלים תואמים עם AUC של 0.833 (סטיית תקן 0.041, p< 0.001).

המסקנות שעלו מן המחקר היו כי ישנם גורמים בלתי תלויים המנבאים את הצורך בהתערבות ניתוחית במהלך אירוע של כאב עוויתי והחוקרים הצליחו ליצור נומוגרמה לניבוי. בנוסף, החוקרים הסיקו כי בשילוב עם אורטרוסקופיה, הנומוגרמה עשויה להיות בעלת יעילות קלינית בקבלת ההחלטות בנוגע לאפשרויות הטיפול ובעלת פוטנציאל לחיסכון בעלויות של שירותי הבריאות.

מקור: 

Bajaj, M. et al. (2018) World Journal of Urology 36,9.

https://link.springer.com/article/10.1007/s00345-018-2279-6

נושאים קשורים:  מחקרים,  אורטרוסקופיה,  כאב עוויתי,  אבנים בכליות,  Ureteroscopy,  Renal colic,  Nephrolithiasis,  Nomograms