חלק ניכר מתכניות השיקום הקרדיאלי מתמקד בחזרה מהירה של החולים אל מעגל העבודה. במחקר מבוסס אוכלוסיה שתוצאותיו פורסמו לאחרונה בכתב העת CIRCULATION חוקרים מדנמרק בדקו כמה חולי אי ספיקת לב חוזרים לעבוד בשנה הראשונה לפרוץ המחלה ומה הם הגורמים המנבאים את סיכויי החולים להשתקם במישור המקצועי.
עוד בעניין דומה
בסריקה של הרשמים הרפואיים הרשמיים של דנמרק אותרו 21,455 חולים בני 18 עד 60 שלקו באי ספיקת לב לראשונה בחייהם בין השנים 1997-2012. מהם 11,880 (55%) עבדו לפני האשפוז ומשכך היוו את עוקבת המחקר הנוכחי. החוקרים השתמשו ברגרסיה לוגיסטית כדי להעריך את ההשפעה של גורמים כגון גיל, מגדר, משך האשפוז, רמת השכלה, הכנסה ותחלואה נלווית על הסיכוי לשוב אל מעגל העבודה.
ניתוח התוצאות מלמד כי שנה לאחר האשפוז 8,040 חולי אי ספיקת לב (67.7%) חזרו לעבוד, 2,981 (25.1%) לא שבו אל מעגל העבודה, 54 הגרו למדינה אחרת ו 805 חולים (6.7%) נפטרו. גיל צעיר (18 עד 30 לעומת 51 עד 60 שנים) התגלה כגורם מובהק המנבא חזרה לעבודה (יחס סיכויים 3.12) וכך גם רמת ההשכלה (השכלה גבוהה לעומת בסיסית – יחס סיכויים 2.06). גברים נטו לחזור לעבודה מעט יותר מנשים (יחס סיכויים 1.22). מנגד, אשפוז ארוך משבוע פגע משמעותית בסיכויי החולים לשוב אל מעגל העבודה (יחס סיכויים 0.56) וכך גם תחלואה כרונית – היסטוריה של ארוע מוחי (יחס סיכויים 0.55), אי ספיקת כליות (יחס סיכויים 0.46), COPD (יחס סיכויים 0.62), סכרת (יחס סיכויים 0.76) ותחלואה אונקולוגית (יחס סיכויים 0.49).
לסיכום, כרבע מהחולים שלקו באי ספיקת לב נפלטו ממעגל העבודה, לכל הפחות בשנה הראשונה לפרוץ המחלה. באופן לא מפתיע גיל צעיר והשכלה גבוהה נקשרו לסיכוי גבוה לחזור אל התפקוד המקצועי התקין, מנגד אשפוז ממושך ותחלואה כרונית נלווית התגלו כגורמים המנבאים פרוגנוזה תעסוקתית שלילית. מובן שלא ניתן להתייחס לתוצאות המחקר ללא ההקשר הסוציאלי, ספק אם תוצאות דומות היו מתקבלות במחקרים מבוססי אוכלוסיית ארה"ב או ישראל.
מקור:
Rørth R, et al. Return to the Workforce Following First Hospitalization for Heart Failure: A Danish Nationwide Cohort Study. Circulation. Circulation. 2016 August 9 [Cited 2016 August 16] pii: CIRCULATIONAHA.116.021859.
ערך: ד"ר צבי שליטנר
תגובות אחרונות