בריציטיניב (Baricitinib) הינו מעכב פומי הפיך של JAK1 ו-JAK2, שנמצא יעיל בטיפול בחולים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית.

למחקר בינלאומי אקראי, כפול סמיות, שלב 3 שנמשך כ-52 שבועות, גויסו 1,307 חולי דלקת מפרקים שגרונית המטופלים ב-281 מרכזים רפואיים ב-26 מדינות. המשתתפים, שתנאי להשתתפותם היה ניסיון טיפולי שלא צלח עם מתוטרקסט, חולקו ביחס של 3:3:2 לטיפול בפלסבו (שהוחלף לבריציטיניב כעבור 24 שבועות), טיפול יומי בבריציטיניב במינון 4 מ"ג ליום, או טיפול אחת לשבועיים באדלימומאב (Adalimumab; anti-TNF α) במינון 40 מ"ג. כלל המשתתפים טופלו במתוטרקסט בנוסף לטיפול שניתן להם במסגרת המחקר.

המדד העיקרי שנבדק היה שיפור של 20% במצבם של המשתתפים לפי הגדרות הקולג' האמריקאי לראומטולוגיה (ACR20), ואילו התוצאות המשניות הוגדרו כמדד פעילות המחלה לפי 28 מפרקים (Disease Activity Score; DAS28), מדד HAQ-DIי(Health Assessment Questionnaire-Disability Index) ומדד פעילות המחלה המקוצר (simplified DAS) לאחר כ-12 שבועות. כמו כן, נעשתה הערכה רדיוגרפית של התקדמות הנזק למפרקים לפי mTSSי(modification of the total Sharp score) בשבוע 24.

נתונים סטטיסטיים: בהשוואה לקבוצת הפלסבו, שיעור גבוה יותר של מטופלים בקבוצת הבריציטיניב השיגו תגובת ACR20י(70% לעומת 40%, P<0.001). עוד בהשוואה לפלסבו, שיפור משמעותי יותר נראה בכל המדדים המשניים שהוגדרו במחקר, כולל עיכוב משמעותי יותר של הנזק הרדיוגרפי למפרקים (70% לעומת 61%, P=0.014).

בהשוואה לאדלימומאב, נראתה אי-נחיתות של בריציטיניב לפי מדד תגובה של ACR20 בשבוע 12 (70% בקבוצת הבריציטיניב לעומת 61% בקבוצת האדלימומאב, 95% CIי2%-15%). כמו כן, בריציטיניב נמצא כעולה על אדלימומאב במדד השינוי ב-DAS28-CRP בשבוע 12 (-2.24 לעומת -1.95, בהתאמה, P<0.001).

תופעות לוואי, כולל היארעות של זיהומים, היו שכיחות יותר בקבוצות הבריציטיניב והאדלימומאב בהשוואה לקבוצת הפלסבו. עם זאת, תופעות לוואי רציניות היו שכיחות יותר בקבוצות הבריציטיניב והפלסבו בהשוואה לקבוצת האדלימומאב. אבחנה של ממאירויות נעשתה בחמישה חולים במהלך המחקר (2 מקבוצת הבריציטיניב, ושלושה בקבוצת הפלסבו). בריציטיניב ואדלימומאב נמצאו קשורים לירידה בספירות הנויטרופילים ולעלייה ברמות הקריאטינין ו-LDL.

סיכום: החוקרים מסכמים כי בעבור חולים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית, שלא הראו תגובה מספקת לטיפול במתוטרקסט, בריציטיניב נמצא קשור לתגובה קלינית טובה יותר באופן משמעותי בהשוואה לפלסבו ולפי מדדים מסוימים, גם בהשוואה לאדלימומאב.

מקור:

Taylor, Peter C., Edward C. Keystone, Désirée Van Der Heijde, Michael E. Weinblatt, Liliana Del Carmen Morales, Jaime Reyes Gonzaga, Sergey Yakushin, Taeko Ishii, Kahaku Emoto, Scott Beattie, Vipin Arora, Carol Gaich, Terence Rooney, Douglas Schlichting, William L. Macias, Stephanie De Bono, and Yoshiya Tanaka. "Baricitinib versus Placebo or Adalimumab in Rheumatoid Arthritis." New England Journal of Medicine 376.7 (2017): 652-62. Web.

ערכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ

 

 

נושאים קשורים:  דלקת מפרקים שגרונית,  DMARDS,  Baricitinib,  Adalimumab,  ACR20,  DAS28,  HAQ-DI,  ראומטולוגיה,  מחקרים